פה
לומר שזהו מעלת התורה שהרי אח"כ אמרו חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה הרי בהכרח לומר שמעלה זו שנקראו בנים הוא יתרון על בחי' הצלם, וגם אינו בחי' התורה, ובלשון הפ' מצינו ג"כ מה שמו ומה שם בנו, מה שמו ה' צבאות שמו, ומה שם בנו בני בכורי ישראל, בנים אתם להוי' אלקיכם, והיינו כמו שהבן נמשך ממוח האב כמ"כ יש בכ"א מישראל חלק אלקה ממעל, ואף כי לא יתכן עליו ית' לומר אב ובן, אך דברה תורה כלשון בנ"א, וכמ"ש במדרש אלא שחיבבן הכתוב וקראן בנים.
וביאור הענין הוא, הנה יש בנפש האדם שני בחי' הא' הוא בחי' ע"ס הנפש שהם מוחין ומדות, והנה אנו רואים שלפי ערך השכל יהי' המדה, דהיינו אם יתבונן היטב מעניני אלקו' אזי יוליד בחי' מדת אהבה לאלקו' ואם מתבונן בעומק יותר יהי' האהבה יותר חזקה, וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש, שלפי ערך השכל מתנהג האדם, והנה אנו רואים שיש כח בכאו"א מישראל למסור נפשו לאלקי' אשר זה נגד השכל שע"פ השכל אינו יכול להיות שימסור נפשו, אך בחי' מס"נ זהו מחמת שיש כח בכאו"א מישראל שהוא למעלה מן השכל והטעם וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך הרי שטעם לאהבה הוא, מפני כי הוא חייך דוקא מה שא"כ מס"נ הוא היפוך החיים, ולזה אין טעם כלל, רק שאינו ע"פ טעם ודעת רק למעלה מן השכל והוא בחי' רצון שהוא למעלה מן השכל המושג ומובן כו', וזהו בחי' צלם, ובחי' בנים, כי הנה צלם הוא בחי' ע"ס הנפש שהוא חכ' ומדות אבל בחי' בנים הוא הכח ומס"נ שהוא בחי' הרצון שלמעלה מן השכל, ושרש שני בחי' אלו הוא כי הנה השתל' העולמות הוא מבחי' חכ', כי חכ' הוא ראשית ההשתלשלות, אבל עצמותו ומהותו ית' הוא למעלה מגדר עולמות כו' כמאמר אנת חכים ולא בחכ' ידיעא לאו דאית לך כו' מכל אינון מדות כלל, שהמדות אינם אלא לאחזאה איך מתנהג עלמא, וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שמהות החכ' הוא מאין, והנה אין ערוך בחי' החכ' לגבי האין שנתהווה מאתו בחי' החכ', ומשני בחי' אלו הם שורש שני הבחי' הנמצאי' בכאו"א מישראל הא' בחי' עשר בחי' הנפש, הב' שיש כח בכאו"א מישראל למס"נ אשר זה נגד השכל, ושרשה מבחי' אין שלמעלה מן החכ' כנודע.
והנה בחי' זו שלמעלה מן השכל מתגלה במדריגת התפלה כי ע"י התפלה יכול למס"נ באחד, והיינו כי ע"י התפלה מתפשטת הארה מכח מס"נ שיש בכ"א מישראל לכל בחי' הגוף, כי קודם תפלה הארה זו הוא רק במוחו לבד והיינו כי אף שמשיג בשכלו היטב ענין איך שכולא קמי' כלא חשיבי אבל מ"מ אינו נוגע כלל לעצמו אבל ע"י התפלה מתפשטת בגוף ג"כ שמרגיש ג"כ בגוף והיינו ע"י התבוננות תחילה בפ' שמע ישראל. וזהו שהי' ר"י ב"ז מסופק שאינו יודע באיזה דרך כו' כי הנה אף שהי' שר התורה אעפי"כ אינו אלא בבחי' החכ' כי אורייתא מח"ע נפקת, אבל בחי' ומעלת התפלה יש בה מעלה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.