פב

חדש ממש, ונעשה יחוד שמשא וסיהרא, [וע"י] היחוד נמשך המשכה מלמעלה מב' הבחי', וכדי שיוכל להיות יחוד שמשא בסיהרא זהו ע"י המשכה שלמעלה משניהם, כי הנה שמש הוא בחי' שמש הוי' שהוא בחי' יחו"ע ביטול במציאות ממש כביטול זיו השמש בשמש, ולבנה שהוא בחי' מל' נעשה מקור לעולמות הנפרדים כו', וכדי שיהי' התחברות ב' בחי' ויהי' יחוד שימשא בסיהרא זהו ע"י המשכה שלמעלה משניהם וכמ"ש לעיל, וע"י זה נמשך שיהי' המשכה חדשה שלא הי' מקודם כלל, וזהו ענין הזיווגים שהיא המשכה חדשה ממש כמו למשל זיווג גשמי שע"י זיווג נמשך בחי' הולדה שהוא המשכה חדשה ואינו כמו המאכל שאף שהמאכל ג"כ הוא מחדש את הגוף שאם לא המאכל הי' הנפש נפרד מהגוף וע"י המאכל נתחבר הנפש עם הגוף מ"מ אין זה המשכה חדשה לגמרי רק לחדש את הישנות, אבל הולדה שע"י זיווג הוא המשכה חדשה ממש, וזהו ענין קשה לזווגם כקרי"ס, לפי שענין הזיווגים הוא בחי' יחוד שמשא בסיהרא שהוא התחברות ב' דיעות כו' שהוא ממש כמו ענין קרי"ס כו', אך להיות היחוד א"א כ"א ע"י בחי' ביטול דוקא, וכמו שאנו רואים למשל שהתבואה אם לא ירקב מקודם אזי לא יצמיח כלל וכדי שיהי' בחי' הצמיחה צריכה להרקיב מקודם עד שנעשה בחי' אין ועי"ז יכולה להצמיח כו', וכך כדי שתקבל המשכה חדשה זהו ע"י בחי' ביטול כו', וזהו ישראל מונים ללבנה דוקא והיינו שכמו שהלבנה מקבלת אור חדש מהשמש המשכה פנימי' כו' ע"י בחי' ביטול שלה כך ישראל מקבלים המשכה פנימי' מאא"ס בחי' חותם בולט, טוב ה' לקויו כו'.

ובזה יובן הקושיא שמקשים הכותים כיון שר"ה הוא בחי' ראש לשנים ואיך ניסן ראש לחדשים וכמ"ש ראשון הוא לכם לחדשי השנה ואיך יכול להיות שניהם וכמבואר הקושיא שלהם בהראב"ע. אך הענין הוא דמה שר"ה הוא בחי' ראש זהו בבחי' התחדשות הבריאה מאין ליש ובטובו מחדש בכ"י תמיד מעשה בראשית בחי' טוב ה' לכל שהוא בחי' טבע כו', אבל א"ז חידוש גמור רק לחדש את הישנות כי בחמה אין בה חדשים שהוא בחי' התחדשות גמור כו', אך ניסן הוא בחי' ראש לחדשים דהיינו שיהי' התחדשות גמורה גילוי פנימי' בחי' גילוי אותות ומופתים, בחי' טוב ה' לקויו, היטיבה ה' לטובים, לזה הוא ניסן ראש כי בניסן הי' תחילת התגלות אותות ומופתים יצי"מ וקרי"ס כו', והמשכה זו א"א להיות כ"א העלאה מתחלה כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח.

וזהו [דאיתא] במדרש ע"פ זה וידבר ה' אל משה ואל אהרן בא"מ לאמר החדש הזה לכם ראש כו', טובים השניים מן האחד, טובה פרשה שנאמרה לשנים שהוא משה ואהרן ממה שנאמרה למשה לבד, ולכאו' אינו מובן זה כלל איך שייך לומר בתורה שפרשה זו יותר טובה כו', אך הענין הוא דהנה משה ואהרן הוא בחי' שושבינא דמלכא ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא, כי משה