פא

חדשה לגמרי שמקבלת הלבנה אור חדש ממש שהוא המשכה פנימי' כו'. וזהו מ"ש בגמ' סנהדרין, ר"א רמי כתי' טוב ה' לכל, וכתי' טוב ה' לקוויו, משל לא' שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה לכולם וכשהוא עודר אינו עודר אלא הטובים שבהם, וכך למעלה כשהוא משקה משקה לכולם דהיינו כשנמשך המשכת אא"ס לחדש את העולמות מאין ליש, אז הוא נמשך לכולם בשוה לפי שבהארה אחת הוא מחי' את כולם, וזהו טוב ה' לכל כי טוב הוא בגי' שם א' ה' ו' ה' שיוצא מר"ת בראשית ברא אלקי' את השמים ואת הארץ, ואיתא בזוהר שהוא גושפנקא דחתים בה שמיא וארעא, אמנם זהו בחי' טבע ומדריגות, דלכאורה אינו מובן מהו ענין טבע שהרי הכל נמשך מלמעלה וכמ"ש המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר הנותן שלג כצמר שהכל נמשך מלמעלה וא"כ מהו ענין טבע כו'.

אך הענין הוא דהנה טבע הוא מלשון טבעו בים סוף דהיינו שהחיות אלקי הנמשך הוא מוסתר ונעלם שאינו נראה ונגלה לכל לפי שנמשך תמיד במדריגה א', כמו למשל שהתבואה נגדל מהשמש וכמ"ש ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, והנה אף שהם נגדלים מהשמש, אין הפי' שהשמש מצד עצמו מגדלם, רק שהוא כח אא"ס מלמעלה, ואין השמש יודע כלל מזה ואין לו בחירה כלל רק כשהשמש מאיר ממילא הם נגדלים ברצון כח אלקי והשמש הוא רק כגרזן ביד החוצב בו שאינו יכול לשנות כלום, רק אעפי"כ כיון שהשפעה זו נמשך ע"י השמש אף שהוא השפעה מלמעלה מ"מ נראה שהוא ע"י השמש ומחשבים את השמש ליש ודבר כו', וזהו ענין טבע שהחיות אלקי הנמשך בהם הוא בבחי' טביעה שאינו נראה וניכר כלל, וזהו ענין חותם שוקע כמו למשל חותם שוקע שאינו ניכר בתוכו האותיות כלל אף שישנם שם האותיות מ"מ אינם ניכרים כו', וכך בחי' טוב ה' לכל שהוא גושפנקא דחתים בה שמיא וארעא, שהוא המחדש בטובו בכ"י תמיד מעשה בראשית, הוא בחי' חותם שוקע שהחיות אלקי מוסתר ונעלם כו', וכמ"ש אכן אתה אל מסתתר שמוסתר ונעלם כו', אך בחי' טוב ה' לקויו הוא בחי' השפעה פנימי' שנק' חותם בולט, דהיינו שהחיות אלקי הנמשך הוא בבחי' בליטה ונראה ונגלה לעין כל, וכמו קרי"ס ויצי"מ שהיו גילוי אותות ומופתים כו' הכל היו רואין את החיות אלקי הנמשך וזהו בחי' חותם בולט שהוא בחי' השפעה פנימי' כו'.

והנה המשכה זו זהו דוקא לקויו שהוא ע"י ביטול שא"א להיות נמשך המשכה זו כ"א ע"י ביטול לפי שהוא המשכה חדשה, וכמו שאנו רואים שהלבנה א"א לה לקבל אור חדש מן השמש כ"א ע"י בחי' ביטול מכל וכל, שמתחלה עד ט"ו יום נתגדלת מעט מעט, ואח"כ כשצריכה הלבנה להתקרב להשמש מתמעטת מעט מעט עד שנתכסה אח"כ ואינו נראה כלל, וכמ"ש שחורה אני אזעירת גרמא כנקודה חדא, לפי ששזפתני השמש שאינו מאיר השמש כו', וע"כ כדי לקבל המשכה זו צריכה להתבטל, ואח"כ ע"י זה יכולה לקבל אור