פ

שלמעלה מסדר השתלשלות, לפי שהוא חיבור שני הפכים בנושא אחד כו' וד"ל. ועתה י"ל מה שאמרו קשה לזווגם כקרי"ס מהו ענין הזיווגים שקשה כ"כ כו'.

והענין הוא דהנה ע"פ קבלה [קי"ס] נק' בשם לידה, והנה מתחלה כדי שיהי' בחי' לידה צריך שיהי' בחי' עיבור וזיווג כו', ולזה א' שגם הזיווג שהוא בחי' לידה קשה ג"כ כקרי"ס שהיא הלידה, והענין הוא דהנה כתי' כי על כל כבוד חופה, שיש ב' בחי' כבוד עילאה וכבוד תתאה שהוא בחי' כבוד חתן וכבוד כלה, וענין ב' בחי' כבוד זהו ענין ד"ע וד"ת, ד"ע הוא שכולא קמי' כ"ח הגם שהתהוות העולמות הוא מבחי' דיבור ודיבור נעשה נפרד, אך באמת למעלה אין לך דבר שחוץ מעצמותו וע"כ כולא קמי' כ"ח, וד"ת הוא שנראה העולם ליש ודבר נפרד כו', וזהו ב' בחי' כבוד. וזהו מ"ש מכה"כ וכתי' אי' מקום כבודו, והיינו שכבוד תתאה הוא מכה"א כבודו, וכבוד עילאה הוא בבחי' אי' מקום כבודו שאינו מושג כלל כו', וזהו בחי' סוכ"ע וממכ"ע, וכדי שיהי' הגילוי מבחי' כ"ע בכ"ת, זהו ע"י חופה וכמ"ש כי על כל כבוד חופה שהוא בחי' מקיף הכללי שלמעלה מב' הבחי' כבוד ועי"ז יכול להיות הגילוי מבחי' כ"ע בכ"ת, וזהו מ"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום נהו"ת קארי תדיר לנהו"ע, והנה כדי שיהי' המשכה מבחי' כ"ע בכ"ת בחי' ד"ע בד"ת זהו ג"כ קשה לפי שהוא למעלה מהשתלשלות שהוא ע"י חופה מקיף הכללי וזהו קשה לזווגם כקרי"ס, ואעפ"כ קרי"ס יותר קשה (שהוא רק כקרי"ס בכף הדמיון לבד), והיינו לפי שענין הזיווגים הוא רק המשכה למעלה כ"ע בכ"ת (דהיינו מבחי' ח"ע במל'), אבל ענין קרי"ס הוא המשכה למטה בעוה"ז הגשמי וכמ"ש זה אלי וע"כ הוא יותר קשה, לפי שכל שצריך לירד למטה יותר מוכרח שההשפעה נמשך מלמעלה יותר כו'.

ומתחילה י"ל מ"ש החדש הזה לכם שמשה נתקשה בחידוש הלבנה והענין הוא, דהנה ישראל מונים ללבנה ולכאורה אינו מובן זה למה ישראל מונים ללבנה שהרי החמה הוא למעלה הרבה מבחי' לבנה, וכמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקי' ששם הוי' נמשל לשמש כו', וא"כ למה ישראל מונים ללבנה ואוה"ע מונים לחמה דוקא, והענין הוא דהנה איתא בספר נחמד ונעים בשם החכם אבן עז' פ' החדש, שאין לחמה חדשים, כי חדשים הוא ללבנה דוקא, לפי שבכל ל' יום נתחדש הלבנה, ומה שיש גם לאוה"ע י"ב חדשים זהו רק שם המושאל, שמחלקי' את השנה לי"ב חדשים לפי שיש י"ב מזלות ע"כ הם מחלקי' את השנה לי"ב, אבל בחמה עצמה אין בה חדשים, כי חדש הוא ל' התחדשות שנמשך אור חדש ממש וזה ההתחדשות הוא בלבנה דוקא, כי יש ב' בחי' התחדשות דהיינו מה שבכל יום נמשך המשכה לחדש את העולמות מאין ליש, וכמ"ש המחדש בטובו בכ"י תמיד מעשה בראשית, אך זהו רק בחי' לחדש את הישנות ואין זה המשכה חדשה לגמרי, משא"כ חידוש החדש הוא המשכה