עח

שם אל שהוא בחי' הארת אוא"ס שלמעלה מב' הדיעות, כי שם אל הוא מקור י"ג מדה"ר, וכמ"ש ה' אל רחום וחנון כו' מי אל כמוך נושא עון, וע"י הארת שם אל יכול להתחבר ב' הדיעות כאחד שיהי' גילוי בחי' ד"ע בד"ת ממש, כמו שמצינו גבי משה שאף שהי' למטה בגוף אעפי"כ השיג בעולם האצי' יותר מכל הנביאים, דהנה נבואת משה הי' חלוק מכל שאר הנביאים, דהנה שאר הנביאים כשהיו צריכים להתנבאות היו צריכים שיהיו בטלים ממהותם מכל וכל והי' בהם הפשטת גשמי' ולא היו מרגישים בשעת מעשה שום חיות כלל לפי שלא הי' הגוף כמו שהוא נפרד יכול לקבל את הנבואה (ששורש הנבואה מבחי' ד"ע) כלל, וכמ"ש בחברי דניאל אבל חרדה גדולה נפלה עליהם וארכבותיו דא לדא נקשן וכו', וע"כ היו צריכים להתפשט מהגשמיות בבחי' ביטול במציאות ממש, משא"כ משה ע"ה הי' מקבל את הנבואה כמו שהוא בגוף כו', ולא הי' צריך להבטל מכל וכל וכמ"ש פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות כו', והיינו לפי שמשה הי' מבחי' עלמא דאתכסייא וכמ"ש מן המים משיתיהו וירד למטה בעלמא דאתגלייא שהוא חיבר בחי' עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא ע"כ הי' יכול לקבל את הנבואה כמו שהוא בגוף כו', וגם ששורש הנבואה שלו הי' ממקום גבוה מאד שהי' יכול לחבר ב' הדיעות, וכמשארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה משה נתנבא בזה, ע"כ הי' יכול לקבל את הנבואה כמו שהוא כו', וכך ישראל בשעת קי"ס הי' חיבור ב' הדיעות והי' הגילוי למטה בעלמא דאתגלייא כמו שהוא בעלמא דאתכסייא, לפי שהי' מאיר למעלה מבחי' השתלשלות הארה מעצמותו כו', וכמ"ש זה אלי שכ"א הי' מראה באצבעו ממש זה, והיינו לפי שהי' הגילוי מבחי' כי גאה גאה [אתגאי על גיותניא] למעלה מבחי' סובב וממלא, וזהו מ"ש עד יעבור עמך ה' למעלה מבחי' שם הוי' וכו', ע"כ היו יכולים לקבל את הגילוי כמו שהם נפרדים, וזהו ענין קשה כקרי"ס לפי שהי' הגילוי למעלה מן השתלשלות, כי שרש בריאת העולמות הוא רק מבחי' זיו והארה כו' משא"כ קרי"ס הוא המשכה מעצמותו ומהותו כו', וזהו ענין וידגו לרוב בקרב הארץ, פי' וידגו הוא בחי' דגים שבים בחי' עלמא דאתכסייא וביחד שבחי' דגים שבים יהי' בקרב הארץ דוקא דהיינו שהגילוי דעלמא דאתכסייא יהי' בעלמא דאתגלייא כו', וזהו ענין אחד ועד, אחד הוא בחי' עלמא דאתכסייא, וכמ"ש יקוו המים אל מקום אחד, שהוא בחי' יחו"ע ביטול במציאות, ועד הוא בחי' עלמא דאתגלייא יחו"ת בחי' ביטול היש לבד, וכדי שיהי' גילוי בחי' אחד בועד זהו ע"י בחי' יחיד שהוא בחי' עצמותו ומהותו כו', ועי"ז יכול להיות שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה כו'.

והנה זהו ג"כ מה שמצינו בגמ' ב"ש אומרים שמים נבראו תחילה שנאמר בראשית ברא אלקי' את השמים ואת הארץ, וב"ה אומרים ארץ נבראת תחלה שנאמר ביום עשות הוי' אלקי' ארץ ושמים, ור"ש בן יוחאי אומר תמה אני על אבות העולם האיך נחלקו, שמים וארץ כא' נבראו שנאמר קורא אני עליהם יעמדו יחדיו, והיינו שב"ש אומרים שמים נברא תחילה כי שמים היינו