עז

ענין הנשמות שאף ששרשן מבחי' מח' עילאה, מ"מ נראים ליש בחי' נפרדים, ואינם כ"כ בתכלית הביטול כמו המלאכים שהם בתכלית הביטול.

והנה אעפי"כ יש מעלה בעלמא דאתגלייא מה שאין בעלמא דאתכסייא, כי יתרון האור מן החשך דוקא, וזהו שהתורה ניתנה למטה דוקא כי המלאכי' בקשו את התורה וכמ"ש תנה הודך על השמים ולא ניתנה להם, כי יתרון האור מתוך החשך דוקא, ע"י בירור בחי' אתכפייא ואתהפכא מנה"ב דוקא שהוא בבחי' פירוד עי"ז נעשה יתרון אור, וזהו שנק' ארץ מלשון רצון, וכמשארז"ל למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וגם מלשון רצוא אם רץ לבך שוב לאחד, שעי"ז דוקא נעשה רצון ותשוקה לעצמותו ומהותו כו'. וזהו ארץ לא שבעה מים, מים הוא בחי' עלמא דאתכסייא, וארץ לא שבעה מים כי הרצוא הוא לעצמותו ומהותו כו', ואינו רוצה לא בגה"ע ולא בגעה"ת וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, וזהו לא שבעה מים (דהיינו מהגילוי אא"ס שמאיר בעלמא דאתכסייא כו'), וע"כ הנשמות נק' מהלכים וכמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, כי המלאכים נק' עומדים וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם, שאף שהם בתכלית הביטול מ"מ הם עומדים תמיד במדריגה אחת, משא"כ הנשמות נק' מהלכים שעולים תמיד במדריגה אחר מדריגה בעילוי אחר עילוי כו', וזה דוקא ע"י בירור הגוף ונה"ב כו', נמצא שיש מעלה בזה מה שאין בזה ויש מעלה בזה מה שאין בזה, מעלה בעלמא דאתכסייא לפי ששם בתכלית הביטול, ואינם בבחי' נפרד כלל, מה שאין זה בעלמא דאתגלייא, ומעלה בעלמא דאתגלייא שיתרון האור מתוך החשך דוקא.

והנה ענין מדריגת הפך ים ליבשה, היינו שיהי' ב' המעלות שיהי' הגילוי שבעלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא ממש כמו שהם בבחי' נפרדים ואעפי"כ יהי' בהם הגילוי שבעלמא דאתכסייא ממש, וכמ"ש ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים דהיינו שהי' גילוי בחי' ים ביבשה ממש כמו שהיו נפרדים והי' בהם יצה"ר ג"כ, ואעפי"כ הי' בהם הגילוי שבעלמא דאתכסייא וכמו שאמרו זה אלי כו', וכדי שיהי' גילוי גדול כזה מעלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא הוצרך להיות המשכה גבוה שלמעלה מבחי' עלמא דאתכסייא לעלמא דאתגלייא.

ושורש הענין הוא דהנה כתי' כי אל דיעות הוי' ב' בחי' דיעות ד"ע וד"ת, ד"ע הוא מלמעלה למטה שלמעלה הוא היש ולמטה הוא האין שכולא קמי' כלא חשיב ממש, וזהו בחי' עלמא דאתכסייא בחי' יחו"ע ביטול במציאות ממש, וד"ת הוא מלמטה למעלה שהבריאה הוא מאין ליש שלמטה הוא היש ולמעלה הוא אין לפי שאינו מושג בבחי' יחו"ת שהוא רק ביטול היש לאין שהיש הוא בטל אך אעפי"כ הוא בחי' יש, אך כדי שיהי' התחברות ב' הדיעות שד"ע יהי' מאיר בד"ת בחי' יחו"ע יהי' מאיר ביחו"ת שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה שאין זה ע"פ השתלשלות כו', וכדי שיהי' התחברות ב' הדיעות זהו ע"י