עו

דאתכסייא זהו בחי' עלמין סתימין שנתהווה מבחי' מח' וע"כ הם בטלים בתכלית הביטול כמו המח' שמתאחדת עם עצם הנפש וזהו שהמלאכי' נק' נוני ימא כו'.

וכך למעלה עלמא דאתכסייא נק' בשם ים, דהנה המלאכים נק' נוני ימא, וכמ"ש במד"ר התנינים הגדולים, זה מיכאל וגבריאל, והענין הוא דהנה מצינו שהמלאך יכול לומר על עצמו שם ה' וכמ"ש ותקרא שם ה' הדובר אליה, בי נשבעתי נאום ה', ולכאורה איך יכול לומר המלאך ע"ע שם ה', אך הענין הוא לפי שהמלאך הוא ל' שליח, וכד איהי שליח מלעילא, אזי הוא בטל בתכלית הביטול לאלקו' עד שאינו תופס מקום כלל בבחי' ביטול במציאות ממש, לפי שמאיר בו הארת אוא"ס וע"כ יכול לומר בי נשבעתי נאם ה' לפי שהוא בטל לשם הוי' המאיר בו, וכאילו שם ה' דובר רק שהדיבור יוצא ע"י, ולכך נק' המלאך בשם נוני ימא שכמו דגים שבים הם בטלים בתכלית להים ומובלעים בים ואף שהדגים הם בריאה מובדלת מהמים מ"מ הם מתאחדי' עם המים כו', וכך המלאכים אף שהם נבראי' כו' מ"מ הם בטלים בתכלית הביטול ממש לאלקו' עד שאינו מרגיש א"ע כלל, ויכול לומר אני ה' כו'.

וזהו מלאך בגי' הוי' א"ד והיינו שהגוף שלו הוא מבחי' שם אד' והנשמה שבו הוא מבחי' שם הוי', וזהו בחי' שילוב הוי' בא"ד, וע"כ יכול לומר אני הוי' כו', ודוגמא לזה מצינו במשה שאמר ונתתי מטר ארצכם, והנה משנה תורה אמר משה כאילו הוא הי' המדבר לבד, כי משנה תורה חלוק משאר הספרים כי בתורה כתי' וידבר ה' אל משה שה' הוא המדבר משא"כ במשנה תורה שמשה הוא המדבר וא"כ איך אמר ונתתי מטר והול"ל ונתן הוי', אלא לפי שהי' בתכלית הביטול לאלקו' עד שהי' השכינה מדברת מתוך גרונו של משה וע"כ אמר ונתתי לפי שלא הי' הדיבור שלו כלל, והיינו לפי שמשה הי' מבחי' עלמא דאתכסייא וכמ"ש כי מן המים משיתיהו, וע"כ הי' בתכלית הביטול כו'.

וזהו ענין עלמא דאתכסייא דהיינו שהנבראי' שבאותו עולם הם מכוסים ונבלעים שם בבחי' ביטול במציאות ממש כו', והנה הנשמות אף ששרשן למעלה מהמלאכים כי שורש נש"י עלו במח' כו', הנה אעפי"כ ירדו למטה בגוף ונה"ב ונעשים בבחי' נפרד כו', וזהו ענין עלמא דאתגלייא דהיינו שהברואי' שביבשה אף ששורש התהוותם הוא מהיבשה וכמ"ש הכל הי' מן העפר וגם אח"כ עיקר חיותם הוא ג"כ מן האדמה וכמ"ש ארץ אשר ממנה [תוציא] לחם, מ"מ אינם מתאחדים כ"כ עם היבשה והם בבחי' נפרד מהיבשה, כי ברואים שביבשה יכולים לפרוש ג"כ לים ע"י ארבין, ואינם כמו דגים שאינם יכולים לחיות כלל בלא הים אפי' שעה אחת כו', משא"כ ברואים שביבשה כו', והנה הארץ תוציא צמחה למעלה ונראי' בבחי' נפרד כו', וזהו ג"כ למשל כמו