עה
המה, הן במחשבה רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, והן בדיבור שלא להיות דיבורו ורוח פיו כרצונו, והן במעשה עוצם עיניו מראות ברע, ולא תתורו אחרי לבבכם כו', ובין באיסור ובין בהיתר כמאמרז"ל קדש עצמך במותר לך, והוא בכל שיעור קומה של אדם להשליך נפשו ורצונו מנגד כו', וביטול זה הוא בבחי' חכ' כי בחכ' אתברירו לברר הטוב מהרע ולבטל רצון הרע מפני הטוב בכח החכ' שבנפש, ולכן ארז"ל קדש א"ע כי קדש הוא בחכ' כמו קדש לי כל בכור כו', וע"י ביטול זה שבאתדל"ת שמבטל ומסלק א"ע ורצונו ליבטל אליו ית', אתדל"ע להיות ביטול וסילוק עצמות אא"ס ב"ה שלא יאיר ויתגלה אלא בבחי' צמצום בהעלם אחר העלם בבחי' ישת חשך ולא אור ויהי' גילוי בחי' יוד שהוא חכ' כו' ע"י בחי' יו"ד שבנפש.
וזהו מ"ש כי הוא ציוה ונבראו ממילא כו' לפי שהוא הארה בעלמא מלכותך מלכות כל עולמים, ששורש כל העולמות הוא רק מבחי' מל' שהוא בחי' מה שעלה במחשבה אנא אמלוך ואין מלך בלא עם מזה נעשה מקור לעולמות כו' וכמ"ש בזוהר במחשבה אחת נברא העולם, וזהו מ"ש כי עמך מקו"ח ולא כתי' אתה, שאם הי' כתי' אתה הי' משמע שאתה עצמותו ומהותו הוא מק"ח לכך כתי' כי עמך מק"ח שמקור חיים הוא רק בחי' עמך מה שטפל ובטל כו', וזהו שהבריאה נק' יש מאין דהיינו שהוא רק מבחי' זיו והארה בעלמא, וזהו לא בעמל ולא ביגיעה ברא העולם כ"א במאמר פיו דהיינו שברה"ע נמשך רק מבחי' זיו והארה ולא מעצמותו כו' כי עמל משמע שהוא המשכה שנמשך מעצמות החיות.
ועתה י"ל ענין קרי"ס שהי' הפך ים ליבשה, ומתחלה י"ל ענין ים ויבשה, הנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא, ים הוא בחי' עלמא דאתכסייא ויבשה הוא עלמא דאתגלייא, והנה ההפרש שבין ים ליבשה בגשמי' הוא שהברואים שבים אינם נראים לחוץ כי הים מכסה עליהם, וגם חיותם וקיומם הם בתוך הים דוקא וא"א להם לחיות ביבשה שכיון שהם פורשים מן הים מיד הם מתים, והיינו לפי שהם בטלים למקור התהוותם וחיותם בתכלית הביטול.
וזהו ענין מח' ודיבור כי הדיבור של האדם הוא בבחי' גילוי לזולתו ונעשה נפרד כו' משא"כ המח' מתאחד עם עצם הנפש, וכך למעלה עלמא דאתגלייא הוא מה שנעשו העולמות בבחי' יש ודבר נפרד והיינו לפי ששרשן מבחי' דיבור וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וע"כ נעשו בבחי' נפרד, כמו שאנו רואים למטה שהדיבור נעשה נפרד מהאדם, הגם שלמעלה אינו שייך זה כי אין לך דבר שחוץ לעצמותו, מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א, וע"כ מה שנתהווה מבחי' דיבור עליון נראים ליש ודבר נפרד, אבל באמת אינן נפרדים כלל רק ע"י שנתהווה מבחי' דיבור נראים לעינינו בבחי' יש ודבר נפרד כו', אבל עלמא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.