סח

יחוד הכלים אבל מה שא' מעלה אני עליכם כאלו עשאוני היינו שמעלה אני עליכם כאלו עשאו יחוד האורות בחי' איהו וחיוהי חד כנ"ל.

והנה האריז"ל פי' בע"ח שאיהו וחיוהי הוא קאי על בחי' חכ' ע"ש והחכ' תחי', ואיהו וגרמוהי חד קאי על בחי' מדות, והענין הוא דהנה יש הפרש גדול בין בחי' חכ' לבחי' מדות, דהנה מדות אינו שייך רק לזולתו אבל לעצמו אינו שייך כלל בחי' חסד או גבורה רק המדות הם לזולתו כשעושה חסד עם חבירו כגון גמ"ח נק' חסדן, משא"כ חכ' שייך גם לעצמו שמשכיל השכלות דבר חכ' כו', וכך למעלה בחי' מדות אינו שייך רק לעולמות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, משא"כ עצמות אא"ס קודם שנעשה מקור לעולמות אינו שייך לומר כלל בחי' חסד כי על מי יתחסד או ירחם כי על מי יהי' נקרא רחום וחנון כו', וזהו מ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה שבחי' רחמים וחסדים אינם רק לעולם כנ"ל, אבל בחי' חכ' הוא למעלה מבחי' עולמות וכשארז"ל על התורה שאלפיים שנה קדמה לעולם שנא' אאלפך חכ' אאלפך בינה, נמצא שבחי' חכ' היא למעלה מבחי' עולמות ושייך גם לעצמו כנ"ל, וזהו ההפרש שבין איהו וחיוהי לבין איהו וגרמוהי חד, שאיהו וגרמוהי חד זהו רק היחוד שבמדות כנ"ל שהם לזולת משא"כ איהו וחיוהי חד שהוא היחוד שבחכ' שהיא בחי' עצמות ממש ואינו דומה היחוד שבין בחי' חכ' שהיא בחי' עצמות לבין היחוד שבמדות שאינם רק לעולמות, ואף שבתניא ח"ב פ"ח מבואר שמצד עצמותו שוה היחוד שבחכ' עם היחוד שבמדות מ"מ צ"ל שאעפי"כ יש הפרש וחילוק לפי שחכ' שייך לעצמו כנ"ל, ועוד י"ל דלכך היחוד שבחכ' היא למעלה מבחי' היחוד שבמדות, דהנה חכ' הוא כח מה בחי' ביטול ואין אא"ס שורה אלא דוקא בבחי' ביטול, וזהו שהתורה נק' אמת וכמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה ולכאו' אינו מובן איך נק' התורה אמת שהרי אא"ס עצמו נק' אחד האמת כו', אך היינו לפי שבחכ' נתפס אחד האמת, דהנה אמת מורה על בחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים, כי אלף מורה על בחי' אני ראשון ות' על בחי' אני אחרון ומ"ם על בחי' ומבלעדי אין אלקי', ובחכ' נתפס בחי' זו איך שקמי' כלא חשיבי ואין אלקי' זולתו כו' וע"כ נק' חכ' ג"כ אמת, וזהו איהו וחיוהי חד שהיא יחוד בעצם לפי ששם גילוי בחי' עצמותו כו' משא"כ במדות נק' רק איהו וגרמוהי חד ואעפ"י שמתייחדים בתכלית היחוד אעפי"כ אינו דומה לבחי' היחוד שבחכ' כו'.

והנה ק"ש היא למסור נפשו באחד שהיא בחי' מס"נ לעצמותו ומהותו ממש וכמ"ש מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו אליו ולא למידותיו, והיינו שאעפ"י שע"י תורה ומצות נעשה איהו וחיוהי חד כו' אעפי"כ היא רק הארה מאא"ס וכמו למשל זיו השמש מהשמש שהזיו אעפ"י שהוא מעין המאור מ"מ הוא רק הארה מעין המאור, אבל ק"ש היא בחי' אליו לעצמותו ומהותו שהיא בחי' איהו, שע"י התורה נעשה בחי' איהו וחיוהי חד, אבל ק"ש הוא לבחי' איהו לבד, וזשארז"ל למה קדמה פ' שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עומ"ש תחלה