סה

[נוסח אחר]

עי' בתניא פ' ך"ג מבואר שם שהמצות נק' רמ"ח פיקודין רמ"ח אברים דמלכא ואורייתא וקודב"ה כולא חד י"ל החילוק וההפרש שבין תורה למצות, וגם הנה מה שהמצות נק' רמ"ח אברים דמלכא, הפי' הוא היינו המצות כמו שהן למעלה וגם כמו שהן למטה, ובשלמא המצות כמו שהן למעלה י"ל שנק' רמ"ח אברים, דהנה ידוע שיש ט"ס וטפ"ט הם פ"א ורת"ס הם רמ"ג וה' חסדי' המגדילים הם רמ"ח, אבל המצות כמו שהם למטה בגשמי' איך הם נקראים אברים דמלכא. אך הענין הוא דהנה אנו רואים למשל כמו שאברי גוף האדם הם לבוש לנפשו ובטלים לגמרי אלי' מכל וכל כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפשוט ידו או רגלו הם נשמעות לרצונו תומ"י בלי שום ציוי ואמירה להן ובלי שום שהי' כלל אלא כרגע ממש כשעלה ברצונו מיד נשמעות לרצונו, וע"כ שמלובש בהם ג"כ הרצון שאל"כ הי' צריך שהוי זמן מה עד שיומשך מהרצון לרגל אלא ודאי שמלובש בהם הרצון, וע"כ הם בטלים לרצון ואף אם יסכים ברצונו לכאוב לרגל כגון להעמיד אותה במים קרים וכדומה מ"מ אינה יכולה למנוע להרצון לפי שהיא בטילה בתכלית להרצון וכל מה שעלה ברצונו לעשות באיזה אבר אינו יכול למנוע כו', אך הנה יש אברים באדם שאינם בטלים כלל להרצון כמו קרבים ואצטומכא שאין לו שליטה להרצון על אברים אלו כמו למשל כח הדוחה או כח המרעיב שאף שאם יעלה ברצונו שלא ירעיב אותו או שלא ידחה הפסולת לחוץ מ"מ הכח המרעיב עושה פעולתו ואינו בטל כלל לרצונו שרוצה שלא ירעוב כו' ואף שמקבלים ג"כ חיות מהנפש מ"מ אינם בטלים לרצונו, והיינו לפי שהחיות אינו מלובש בהם כ"א בבחי' מקיף לכך יכול להיות שאף שמקבלים חיות מ"מ לא יהי' בטלים, אך מ"מ אנו רואים שאם הוא טרוד מאד בשכל עמוק או כשהוא טרוד באיזה ענין שנוגע לעצמות נפשו אזי יכול להיות שיבוטל כח המרעיב ג"כ שאינו מרגיש כלל שרוצה לאכול, אך זה אינו מצד שהוא בטל רק מצד שכשמאיר אור הנפש בגילוי אזי הוא ממילא בטל ונכלל באור הנפש כביטול הנר בפני אבוקה, אך זה אינו מצד שהוא בבחי' ביטול להרצון, ואם אינו מאיר אור הנפש בתוס' גילוי אזי אינו בטל כלל לרצונו כו', וכך יובן למעלה באור וחיות אלקי' שמחי' את העולמות וכמ"ש ואתה מחי' את כולם, הנה אעפי"כ יכול להיות שיהי' בחי' נפרד לעצמו ולא יהי' בטל לאלקות כמו למשל ק"נ או שלש קליפות הטמאות לגמרי וכמ"ש את הגמל ואת השפן ואת הארנבת ואת החזיר שהם מרכבה טמאה והם מקבלים חיות מאלקות, ואעפ"כ הם עושין את ההיפוך ואינם בטלים כו', וכמו למשל באדם ג"כ שאם ח"ו עובר עבירה אזי עושה היפוך הרצון מאלקות ואעפי"כ הוא מקבל חיות מאלקו' בשעת מעשה ג"כ שאם לא הי' מקבל חיות מאלקות מאין הי' לו חיות, ואעפ"כ הוא אינו בטל כלל שאם הי' בטל אזי לא הי' עושה העבירה כנ"ל, והיינו לפי שהם מקבלים חיות מאלקות רק מבחי' סוכ"ע שמאיר עליהם רק בבחי' מקיף לבד, אבל אינו מתלבש בהם החיות בהתלבשות גמור