סב

הגבורה ולא יתכן זה באוא"ס שהוא אחד האמת אחדות פשוטה כו', רק בחי' המדות עליונות נק' בשם בחי' כלים, חסד נק' כלי החסד וכן גבורה וכדומה, לגבי עצמות אא"ס, אבל אא"ס הוא לאו מכל אילין מדות איהו כלל ולא שייך זה לפניו וכו', ומ"מ כשהאור א"ס נמשך בהכלים הם הספי' עליונות אז מתאחד עמהם והיו לאחדים האור עם הכלי ונק' חסיד שמתחסד וכדומה, וזהו שאמר איהו וגרמוהי חד, איהו הוא בחי' אא"ס שנמשך בהכלים וגרמוהי הם חיצוניות הכלים וכולא חד שמתאחדים ביחוד גמור, ולהבין איך הוא שייך ענין התאחדותם יחד מאחר שהם דברים הפכים כו', הענין יובן ע"פ מה שקרא בזוהר את עצם הספירות בשם גופא וכמ"ש גופין תקינת לון, וע"ד ענין גוף ונפש שהנה הרי הם ב' הפכים אמיתים שהנפש היא בחי' רוחניות והגוף הוא גשמי' וה"ז ב' הפכים ועכ"ז בהתאחדותם יחד הנפש תוך הגוף ה"ז נעשה אחדות גמור שהנפש מרגשת במקרי הגוף בכאב וכו' ומתפעלת מהם כו', ועפ"ז נבין בערך יחוד אא"ס בתוך הכלים שהם ב' הפכים סותרים שמ"מ בהשראת אא"ס בהם אז מתאחדים ביחוד גמור וז"ש איהו וגרמוהי חד שכולא חד באין הפרש ועד"מ מגוף ונפש וכנ"ל, ופי' איהו וחיוהי חד הו"ע יחוד האא"ס שבתוך הכלים עם עצמות אא"ס עצמותו ומהותו ויחוד זה הוא יחוד עצום ונפלא וגבוה ממעלת יחוד אא"ס עם הכלים איהו וגרמוהי כו', ולהבין בחי' יחוד זה איהו וחיוהי ה"ז דוגמת ביטול זיו השמש בשמש עצמו שלא הי' שום דבר נפרד מעולם כי האור מעין המאור ולא כדוגמת גוף ונפש שהם מתחלה נפרדים רק שאח"כ מתאחדים משא"כ הזיו עם עצם המאור הרי הם באחדות מתחלת עצם בריאותן, והזיו בטל בשמש בביטול במציאות, כמו"כ הו"ע ביטול ויחוד אא"ס מה ששייך לגדר המשכת אור בתוך כלי לגבי עצמות אא"ס שהוא יחוד והתכללות עצום ונפלא וז"ש איהו וחיוהי חד, והיחוד הזה הוא לא כעין היחוד של איהו וגרמוהי וכנ"ל, והפירוש הב' במאמר איהו וחיוהי וגרמוהי הוא מ"ש בע"ח שגרמוהי הו"ע יחוד אא"ס במדות, ואיהו וחיוהי הוא יחוד אא"ס שבחכמה כנ"ל, וג"כ בחי'

איהו וחיוהי חד הוא גבוה מעלתו מבחי' איהו וגרמוהי יחוד אא"ס במדות.

ויובן הדברי' ע"פ מה שאנו רואים בענין המדות שאינם שייכים רק לזולתו אבל לא לעצמו שאינו שייך לומר שיתחסד ויעשה חסד לעצמו, וכן במדות הרחמים שאינו שייך לומר שירחם על עצמו אלא הכל הוא לזולתו, אבל במהות ענין החכמה אנו רואים ששייך גם לעצמו שהוא עסוק וטרוד במושכלות ודברי חכמה כו', וכן הענין והחילוק למעלה כי בחי' המדות עליונות הוא שאינו שייך רק להתהוות ולהחיות העולמות וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, וכן כי אמרתי עולם חסד יבנה שאינו שייך כלל לגבי עצמות אא"ס כו' רק לצורך קיום העולמות, משא"כ בבחי' חכ' ששייך ג"כ לגבי עצמותו וכמ"ש אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא הרי שאנו קוראים אותו בשם חכים ולא ידיעא בהעולמות שאינו שייך כלל כו', וזה"ע איהו וחיוהי כי והחכ' תחי' כו' לעשות אחד שכולא חד, אבל יחוד זה גבוה מיחוד אא"ס עם המדות