סא

מבחי' סוכ"ע, אך הוא כדוגמת האברים פנימי' הקרביים כו' שגם שמקבלים חיות מהרצון אעפ"כ אינו מלובש בתוכם כמו"כ ענין מה שמהווה ומחי' את כולם וכמ"ש ואתה מחי' הוא שמחי' אותם והחיות אלקות הוא בהעלם שמחי' אפי' דברים טמאים שהוא היפוך הרצה"ע וזה כל עיקר ענין קליפת נוגה שנמשך ממנה חיות לכל דברים גשמיים, ובכלל יש ב' מרכבות מרכבה דקדושה שהוא ביטול הנברא לאלקות כדוגמת ביטול האיברי' להרצון, ויש מרכבה דקליפה את הגמל ואת הארנבת והשפן והחזיר שמשפיעים חיות גשמי' כדמיון חיות האצטומכא כו' אעפ"י שלא נמצא בהם גילוי הרצון, משא"כ המצות כמו ציצית ותפילין שהארת הסוכ"ע הוא בהם בגילוי בתפילין בחי' ח"ע ול"ב חוטין לבנ"ח כו' ולכן נק' בשם איברים כמשל הרצון באיברי' וכנ"ל.

והנה יש בזה ג' בחי' המצוה עצמה וכח המעשה שבאדם העושה המצוה והאדם גופא, המצוה נק' בשם אברים דמלכא, כח המעשה נק' בשם לבוש והוא למטה מהמצוה עצמה, אעפ"כ עולה ונכלל כח המעשה עם המצוה עצמה, והאדם עצמו נק' בשם מרכבה לקדושה, ולכאורה הוא במדריגת שלמטה מהמצוה שנק' בשם אבר והאדם הוא רק מרכבה וכדמיון ביטול המרכבה לגבי הרוכב כו', ובאמת שיש מעלה באדם יותר מהמצוה וכמ"ש בתו' הנ"ל שהמצות נק' בשם זריעה וכמשל מהגרעין שכלול בו כל התהוות הפירי שיצמח ממנו אח"כ מ"מ עיקר הצמיחה הוא ע"י הארץ שמביא מההעלם לידי גילוי, כמו"כ הענין במצות ואדם שנש"י נק' בשם ארץ וכמ"ש ואתם תהיו לי ארץ חפץ שעיקר המשכת גילוי רצה"ע וסוכ"ע ע"י המצוה הוא דוקא ע"י האדם שעושה המצוה שהרי אם התפילין יניחו על השולחן אין זה מצוה רק דווקא כשישראל הוא העושה המצוה אז יהי' סיבת המשכת אורות עליונים, וא"כ יש מעלה באדם שגבוה יותר מהמצוה ובלעדו לא יהי' המצוה כלל, ומ"ש שהאדם הוא רק מרכבה להקדושה הנה באמת יש מעלה בהמרכבה שגבוה יותר מהרוכב וע"ד מ"ש והחיות נושאו' את הכסא שנושאות ומגביהות גם את הבחי' כמראה אדם היושב על הכסא למעלה לפי ששורשם גבוה יותר במדריגה, וכמו"כ ענין האבות הן המרכבה כו', ששורש נש"י גבוה יותר משורש המצוה לכן דוקא בם וע"י יהי' סיבת המשכת גילוי רצה"ע וסוכ"ע בעשיית המצוה.

ומעתה י"ל בענין מדריגת התו' שמבואר כי אורייתא וקוב"ה כולא חד, ושורש ההפרש בין תו' למצות שנק' איברי' דמלכא, והענין יובן בהקדים מאמר הזוהר איהו וחיוהי חד בהון איהו וגרמוהי חד, וצ"ל מהו החילוק שבין איהו וחיוהי לאיהו וגרמוהי, מאחר שכולא חד, והנה בפי' איהו וחיוהי וגרמוהי יש ב' פירושים, הא' כי גרמוהי נקראים הכלים וחיוהי הוא האורות, ופי' הכלים הו"ע הספירות עליונות חסד וגבורה כנ"ל, כי הנה ענין המדות לא יתכן זה באוא"ס שהוא עצמות פשוט ולא יתכן לקוראו בשם חסד או גבורה כו' שהוא בחי' דבר מה, וגם הרי נמצא בהמדות ב' הפכים חסד והיפוכו הוא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.