נח

הבאים ישרש יעקב שע"י בחי' יעקב ובהקדם הב' בחי', הב' אבות אברהם ויצחק ג"כ, עי"ז ישרש יהי' זריעת והשרשת המצות בארץ חפץ ובזה יהי' הצמיחה אח"כ, יציץ ופרח ישראל, שהפריחה והצמיחה שייך לבחי' ישראל, והוא ע"ד מ"ש כה אמר ה' בוראך יעקב יוצרך ישראל ובמדרש ע"ז אומרים לעולם מי בראך יעקב בראך מי יצרך ישראל יצרך, והענין הוא כי הנה בריאה ויצירה הוא ג"כ ענין חומר וצורה, כי בכל הנבראים יש חומר וצורה וכמ"ש פעם א' בדבר ה' שמים נעשו הרי שחיות העולמות נמשך מבחי' דבר ה' ורוח פיו ופעם כ' כל אשר חפץ ה' עשה שנמשכו מבחי' חפץ ורצה"ע, רק הענין הוא שחומר הנבראים נמשכו מבחי' דבר הוי' והו"ע עשרה מאמרות ויאמר אלקים יהי רקיע שקאי רק על החומר לבד כי הרי לא נא' שם צורתו איך ומה היא, וצורת הנבראים הוא מבחי' חפץ ורצה"ע, ובכל דבר יש בו חומר וצורה כמו גוף ונפש שהגוף הוא החומר והנפש הוא צורתו של הגוף לבד צורת חומר הגוף שיש לו ג"כ, וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם וייצר בב' יודי"ן, והנה במצות יש ג"כ חומר וצורה וכמ"ש בזוהר גופא דאורייתא לבושא דאורייתא נשמתא דאורייתא, גופא דאורייתא הם מעשה המצות בפו"מ, לבושא הוא בחי' פשט התורה בגשמיות, נשמתא הוא פנימית הכוונה של המצות שהם צורתם והו"ע תענוג ופנימי' אא"ס שיתגלה ע"י מעשה המצות לע"ל כי טעמי מצות לא נתגלו כעת, וזהו יציץ ופרח ישראל שפריחתם וצמיחת המצות שיהי' אח"כ התגלות אא"ס ושייך לבחי' ישראל וכמ"ש יוצרך ישראל צורה וכנ"ל.

ולכן סיים אח"כ ומלאה פני תבל תנובה, תבל הוא כמארז"ל ד' שמות נק' לארץ אדמה ארקא ארץ תבל, [ארץ הוא] בתקופת ניסן שמריצה פירותיה ותבל הוא בתקופת תמוז שמתבלת פירותיה שאז נגמרו הפירות בבישולם היטב ומתובלים בטעמם כו' וכמ"ש ואהי' אצלו אמן ואהי' שעשועים משחקת בתבל ארצו שעיקרו התענוג והטעם, וגם ע"ש תבלין וע"ד מארז"ל תבלין א' יש לנו ושבת שמה ולכן סמך לכאן שמדבר מענין הצמיחה יציץ ופרח כו' ומלאו פני תבל והו"ע גילוי התענוג עליון שיהי' אח"כ לע"ל וכמ"ש משחקת בתבל ארצו ואהי' שעשועים כו' שעיקר השחוק והתענוג עליון יהי' לע"ל וכמ"ש אז ימלא שחוק פינו והוא מה שיתגלו פנימי' וטעמי המצות לע"ל, תנובה, ובפי' תנובה יש ב' פירושים הא' מלשון חיל כי ינוב, ניב שפתיים שהוא לשון גילוי והו"ע גילוי וצמיחת אורות עליונים שיהי' לע"ל, והנה בזה יש ג"כ ב' בחי' פירות ועלין וכמ"ש ועליהו לא יבול והעלין נקראים בשם שערות וכמ"ש פונה שער זה לכאן ושער זה לכאן, או כמ"ש שער של אפונין שער עדשים שהוא עלין של קטניות, ועד"מ השערות למטה שהם נקראים רק בשם מותרי מוחין כמו"כ הו"ע המצות דעכשיו שמלובשים בגשמיות ממש אלו כשירות בבהמה אלו טריפות שנק' בשם שערות בלבד לגבי עצם הפירות וכמארז"ל נובלות חכ' שלמעלה תורה, רק נובלות בלבד, אך לפי שהשערות הם שלמעלה הרי הם ג"כ בחי' גבוה כי הלכות התורה נק' בשם שערות וכמ"ש קווצותיו תלתלים