נב

שמסתיר מעט על עצם אור השמש עי"ז אנו יכולים לקבל את אור השמש כנ"ל, או למשל כשצריך הרב להשפיע לתלמידו שכל עמוק שאינו לפ"ע המקבל צריך להלביש את השכל במשל דהיינו שמלביש את השכל בדבר זר, וע"י המשל יכולים להשיג את הנמשל כו' והנה לפי"ז המשל הוא למטה מהנמשל לפי שע"י יכולים לקבל את הנמשל. אך מ"מ צריך לומר ששרש המשל הוא למעלה מהנמשל, לפי שכדי שיכול להמציא את המשל צריך שיהי' בר שכל גדול יותר, וכמ"ש בשלמה וידבר שלשת אלפי' משל, והיינו לפי שבשלמה כתי' ויחכם מכל האדם אשר על פני האדמה ע"כ הוא יכול להמציא ג' אלפים משל, וכן ר"מ לפי שהי' מנהיר עיני חכמים בהלכה והי' מקור האור הי' יכול לומר שלש מאות משלים והיינו לפי ששרש המשל הוא למעלה לפי שע"י יכולים להשיג את הנמשל, וזהו מ"ש במשה ויבא משה בתוך הענן לפי שמשה לחם לא אכל ארבעים יום וארבעים לילה וא"כ צ"ל שהי' ניזון מזיו השכינה וכמ"ש לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים והוא בחי' זיו השכינה וכמ"ש במדרש ואתה מחי' את כולם מלמד שכולם צריכי' למזון ומזון של מלאכי השרת הוא בחי' זיו השכינה, וא"כ איך הגוף גשמי יהי' נזון מזיו השכינה, וכדי שיוכל הגוף לקבל את זיו השכינה, זהו ע"י הענן דהיינו ששרש הענן נמשך ממקום גבוה מאד שהוא בחי' ישת חושך סתרו, ונמשך למטה עד שנעשה לבוש כו' וע"י יכול להיות נמשך שיהי' גם הגוף גשמי ניזון מזיו שכינה, וזהו ג"כ ענין המצות שכדי שתוכל הנשמה שירדה למטה להנות מזיו השכינה זהו ע"י הלבושים של מצות, והיינו שאעפ"י שהמצות נמשכו למטה בגשמי' מ"מ שרש המצות הוא למעלה גבוה מאד כי תרי"ג מצות דאו' וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור שהוא בחי' כתר וע"כ ע"י יכולים לקבל את זיו השכינה שבג"ע השגת המהות. וזהו יפה שעה א' בתומע"ט בעולם הזה מכל חיי העוה"ב, לפי ששרש המצות הוא למעלה מבחי' השגה שבג"ע, והיינו כי שרש השגה שבג"ע הוא מבחי' חכ' וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, אבל שרש המצות הוא מבחי' כתר, וזהו מ"ש שכר מצוה מצוה, דהיינו שעיקר השכר של מצות היא מצוה עצמה לפי ששרשן מאד נעלה כו', וזהו לע"ל דוקא שלע"ל יתגלה עיקר השכר של המצות השגת המהות ממש וכמ"ש כי עין בעין יראו את ה', והנה להבין פי' עין בעין הענין הוא דהנה יש שני בחי' עין דהיינו שני בחי' ראי', דהיינו ראי' מלמטה למעלה וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שהוא בחי' השגת המציאות ואעפי"כ יש בזה בחי' ראי' שהוא בחי' השגת המציאות של אא"ס שמי ברא אלה, מי היינו בחי' עצמותו ומהותו כו', אך מ"מ היינו בחי' ראי' ממטה למעלה שהיא בחי' יחו"ת, אך בחי' עין דלעילא היינו בחי' ראי' של השגת המהות בחי' יחו"ע גילוי בחי' זה כו'.

והנה לכאור' אינו מובן כיון שמאיר גילוי בחי' עין דלעילא למה צריך לבחי' עין דלתתא, וכתי' עין בעין יראו שמשמע שצריך שיהי' ב' הבחי' עין דוקא, והענין הוא שכדי שיהי' גילוי בחי' עין דלעילא זהו דוקא ע"י בחי' עין