נ

המלובש בהם אין אנו משיגים כלל, וזהו בכללות העולם כו' וזהו שנק' עולם מל' העלם שחיות אלקי הוא בהם בהעלם לפי שאין אנו משיגי' מהות של אוא"ס ב"ה כו', אבל בג"ע מאיר שם אלקות בבחי' גילוי בבחי' השגת המהות ממש שמשיגי' שם מהות של אא"ס וכמ"ש יושבין ונהנין מזיו השכינה שהיא השגת המהות ממש, וכמ"ש לע"ל ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, ופירש"י כאו"א מראה באצבעו, שהיא השגת המהות, וכך בג"ע מאיר שם אור אלקי בבחי' גילוי עד שמשיגי' מהות של אא"ס, וזהו שארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי שכדאי כל יסורי גיהנום שאפי' כל יסורי איוב אין כדאי כנגד שעה א' של גיהנם ואעפי"כ כל יסורי גיהנם הם כדאי אפילו לגבי שעה א' של קורת רוח בג"ע והיינו לפי ששם הוא השגת המהות כו', וזהו מ"ש ויטע הוי' אלקי' גן בעדן שם מלא, כי בבריאת העולם לא נא' רק שם אלקי' בראשת ברא אלקי' משא"כ בג"ע נא' השם מלא הוי' אלקי' שמאיר שם בחי' שם הוי' כו'.

אך הנה ההפרש שבין ג"ע לכללות העולם שהוא בין השגת המציאות להשגת המהות זה י"ל רק בין עוה"ז לג"ע, אבל עדיין י"ל מהו ההפרש בין עולמות עליונים לג"ע דהיינו עולם המלאכים וחיות הקודש ואופנים כנ"ל שא"א לומר הם אין משיגין רק השגת המציאות לבד, שהרי הם אומרים קדוש ברעש גדול באהבה ברשפי אש בכלות הנפש כו' והחיות נושאות את הכסא ובודאי גם הם משיגים השגת המהות, וא"כ י"ל מהו ההפרש ביניהם ובין נשמות שיושבין ונהנין מזיו השכינה בג"ע כו'. והענין הוא דהנה כתי' זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו, והנה צדקתך הוא בחי' מל' וכמ"ש בזהר צדק מלכותא קדישא והיינו שכל השגתם הוא רק בבחי' מל' וכמ"ש מל' מל' כ"ע שחיות כל העולמות הוא רק מבחי' מל' שהוא בחי' שם וכמ"ש מלך שמו נקרא עליהם שאינו נוגע אל עצמו כלל שהוא זיו והארה בעלמא, וזהו מ"ש מלא כה"כ ותרגומו זיו יקרי' שהוא רק הארה בעלמא מבחי' מל', וכתי' את השמים ואת הארץ אני מלא דמשמע מהו"ע, והיינו שאני מלא היינו מהו"ע, אבל הוא רק בהעלם שאינו מאיר בגילוי, ולכך השמים והארץ בשוה לפי שמאיר בהם בהעלם כו', ומה שמאיר בגילוי הוא רק בחי' זיו והארה מבחי' מל' כו', והנה השגת המלאכי' הוא בבחי' מל' שהוא מקור ושרש חיותם והתהוותם והיינו שהמלאכים שבכל עולם משיגי' את בחי' המל' שבכל עולם דהיינו מלאכים דבריאה את בחי' מל' דבריאה ומלאכי' דיצי' את בחי' מל' דיצי' כו', וזהו וצדקתך ירננו צדקתך שהוא בחי' מל' ירננו בבחי' רינה דהיינו בבחי' השגה, והיינו השגת המהות דהנה רינה הוא דוקא מבחי' השגה שמשיג את הדבר עי"ז נעשה אצלו התפעלות בבחי' רינה כו', אך זכר רב טובך יביעו דהיינו בחי' טוב הוא רק להם בבחי' יביעו שאין להם השגה בבחי' טוב דהנה ר"ת את השמים ואת הארץ בגי' טוב, והיינו שבבחי' את השמים ואת הארץ אני מלא אין להם השגה כו', רק שרצונם לבד ליכלל בבחי' טוב אבל אינם משיגים את הטוב כלל, רק זכר רב טובך יביעו בחי' זכר הארה מבחי' טוב לבד יביעו כי כל