מט

ויחי יעקב

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שבע שנים וארבעים ומאת שנה וצ"ל למה נא' מספר המועט קודם למספר המרובה. וגם להבין מ"ש ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה מהו ענין שבע עשרה שנה שחושב אותם בפ"ע. ולהבין זה י"ל מקודם משארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב דלכאורה אינו מובן זה שהרי מתשובה ומעשים טובים נעשים לבושים להנשמה בכדי שיוכל הנשמ' להנות מזיו השכינה וכמ"ש ואברהם זקן בא בימים, ופי' בזוהר באינון יומין עילאין דהיינו בבחי' הלבושים של תו"מ, וא"כ כיון שהם רק לבושין כדי שיוכל להנות מזיו השכינה עצמה, ואיך הלבושים למעלה מהשגה שבג"ע כו', והענין הוא דהנה מקודם צ"ל ההפרש שבין ג"ע לכללות העולם. והענין הוא דהנה כתי' ואתה מחי' את כולם, והנה החיות שמאיר בכללות העולם דימו אותו חז"ל לחיות הנשמה המאיר בגוף וכשארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקדב"ה ממלא את כל העולם. והנה אנו רואים שאעפ"י שהנשמה מתלבשת בגוף ומחי' אותו הנה בגוף יש בו התחלקות רמ"ח אברים מ"מ א"א לומר שבנשמה יש בו ג"כ התחלקות רמ"ח כו' שהרי אנו רואים שהסומא מוליד שלם, ואם הי' גם בנפש התחלקות רמ"ח אברים כמו בגוף, וא"כ כשנחסר לו אבר ה"ז חסרון גם בנפש ומאין יוליד שלם, א"ו שאין הנשמה מתחלקת לרמ"ח אברים רק שהנשמה מתלבש' במוח או בלב וממילא הוא מחי' את הגוף רמ"ח אברים שלה וכמו למשל כשמעמידין נר על השולחן נתמלא כל הבית אור, וכך כשמתלבשת הנפש במוח ממילא מקבלין כל הרמ"ח אברים ממנה חיות אף שאינה מתלבשת בכל הרמ"ח אברים כו', והנה כמו שהוא בנפש האדם כמו"כ הוא בכל דבר כמו למשל הגלגלים שהם עגולים, שא"א לומר שהחיות המתלבש בו הוא ג"כ עגול, אלא הוא אור פשוט, רק שהוא מתלבש בו וממילא יקבל ממנו חיות.

והנה אף שאנו רואים זה ומשיגין שאור הנפש הוא למעלה מהתחלקות רמ"ח כנ"ל מ"מ אין אנו משיגים את עצמות מהות הנשמה איך ומה הוא, רק שאנו משיגין שישנו לנשמה בהכרח ממה שהגוף יש לו חיות, ומאין יש להגוף חיות ע"כ בהכרח לומר שיש בו נשמה שמחי' אותו, אבל מהות הנשמה אין אנו משיגין כלל, וכך בכללות החיות של כל העולמות, אעפ"י שאנו משיגין שמתלבש בהם חיות אלקי כיון שאנו רואים שהעולם שהוא כמו גוף גדול ויש לו חיות ומאין יש להם חיות, בהכרח שמלובש בהם חיות אלקי שמחי' אותם, מ"מ אין זה רק השגת המציאות, אבל מהות של חיות אלקי