מח

דגנך בפ' שני' של ק"ש והיינו שיאסוף את דגנך ג"כ לבחי' אחד והיינו ע"י שיעבוד בזה להקדב"ה וילמוד בכח זה ויקיים מצות עי"ז נאספים ג"כ לבחי' אחד מה שהי' תחלה בבחי' פירוד כו'. וזהו ענין והנה אנחנו מאלמים אלומים כו' ע' בת"א פ' וישב. וזהו ענין כל הקובע מקום לתפלתו דהיינו שכל עיקר כוונתו יהי' בבחי' תפלה כי תפלה היא לשון התחברות כמו התופל כלי חרס והיינו שמחבר את נה"א המאיר בגוף עם שרש הנפש בחי' מזל שהוא בחי' אלקות ממש ועי"ז ממשיך ג"כ מבחי' קבע כמו שהי' בהמ"ק דירת קבע דהיינו המשכה שלמעלה מסדר השתלשלות וכמאמר רז"ל מט"ט קושר כתרים מתפלותיהן של ישראל שנתעלה התפלה בבחי' כתר שלמעלה מן החכ' סדר השתלשלות כו' שהוא בחי' קבע. וזהו ע"י קביעת מקום לתפלתו שכל עיקר כוונתו היא בתפלה לחבר את נפשו לאלקות בקביעות כו', ומה שאמרו אל תעש תפלתך קבע היינו שלא תעשה בדרך חובה כ"א רחמים ותחנוני'. וזהו ויגש אליו יהודה שהוא ענין סמיכות גאולה לתפלה והיינו כי כדי שיוכל להיות העלאה של תפלה צריך שיהי' נמשך זה הכח מלמעלה כדי לעורר את העלאה זו, וזהו ענין סמיכות גאולה לתפלה המשכה מבחי' גאולה בחי' יוסף לתפלה ואח"כ ויגש אליו יהודה שנעשה העלאה של תפלה, והנה זהו ענין ג' ראשונות דש"ע שהוא בחי' סדור שבחו של מקום וכמארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו ש"מ ואח"כ יתפלל, וזהו ויגש אליו יהודה שהוא בחי' הודאה וביטול במציאו' ממש כו' ואח"כ ויאמר אליו בי אדוני שהוא בחי' י"ב ברכות אמצעית כי בי הוא י"ב שהוא בחי' י"ב בקר דבריאה שהוא כנגד י"ב שבטים מרכבתא תתאה ויוסף הוא בחי' יסוד ז"א דאצי', וזהו ויאמר אליו בי אדוני שהוא בקשה שיומשך אליו למרכבתא תתאה י"ב בקר דבריאה המשכה מבחי' אצי' שהיא בקשת רפאנו ברך עלינו המשכת גילוי אלקות למטה.

ואל יחר אפך בעבדך הוא ענין נפ"א שהוא בחי' המשכות יגמה"ר אל רחום וחנון ארך אפים כו'. ועוד יש לפרש ויגש אליו יהודה ס"ת שוה, והענין הוא דהנה מה שמבואר לעיל שעתה יוסף למעלה מבחי' יהודה כי בהשתל' שמים קדמו, ולע"ל יתעלה יהודה כי במח' ארץ קדמה זהו רק לפי הפלוגתא אם שמים קדמו או ארץ קדמה, אך יש עוד דיעה שלישית והיא דעת רשב"י שסובר ששמים וארץ כאחד נבראו וכמ"ש קורא אני עליהם יעמדו יחדיו ששניהם שוין, וזהו כענין זכור ושמור בד"א נאמרו שאף שזכור לדכורא ושמור לנוק' שזהו ענין מעלי שבתא ויומי דשבתא מ"מ יש בחי' בשבת שלמעלה משניהם שזכור ושמור בד"א נא', וכמו"כ שמים וארץ כא' נבראו היינו בחי' שלמעלה משניהם והיינו שאף שבמח' ארץ קדמה דהיינו בבחי' סוכ"ע מ"מ בבחי' מקיף הכללי שהוא מח' הקדומה שצופה ומביט כל הדורות שניהם שוה כא' ממש כו' וד"ל.