מד

השכל, ולפי שהמדות נולדים מן השכל לכן הם בטלים להשכל כו' כי העלול בטל להעילה, וכמו"כ אם הי' נברא הכל בחפץ ורצון הוי' הי' העולם בטל במציאות ממש כמו עלמא דאתכסי' שהם בתכלית הביטול וא"כ לא הי' עבודה כלל, רק עיקר גילוי מציאות התהוות היש ע"י דבר הוי' וכמו שאנו רואי' שאותי' הדבור נראים כאילו הם נפרדים, הגם כי למעלה אינו שייך לומר נפרד כו' כי אין לך דבר שחוץ ממנו אך מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א כו' וע"כ לפי שנתהוו מבחי' דבר הוי' נראים ליש והוא בחי' מל' כי מלכותך מלכות כ"ע אין מלך בלא עם שבחי' מל' היא בחי' ההתנשאות והסתלקות שלא יאיר ויתגלה אלא בבחי' שם בלבד, וזהו יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו כמו עד"מ מלך בו"ד שמלכותו הוא שמו בלבד אשר נקרא על מדינתו אבל לא בבחי' התלבשות כח הפועל בנפעל, וזהו ונבראו שהוא ממילא כו', וזהו ג"כ מ"ש אתה הוא עד שלא נבה"ע אתה הוא משנבה"ע ולא כתי' ברא לפי שברא משמע שהוא כח הפועל בנפעל ממש, וכמ"ש בראשית ברא אלקי' שהוא בחי' התלבשות כח הפועל בנפעל כו' אבל נברא משמע שאינו בבחי' התלבשות כלל, וזהו מ"ש בפרקי דר"א עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד לפי שהתהוות העולם הוא רק מבחי' זיו והארה בעלמא בבחי' התנשאות וריחוק כדי שיתהווה יש מאין כו', ואם הי' התהוות העולמות בבחי' השתלשלות הי' העולם בטל במציאות ממש ולא הי' גילוי בחי' יש, ולזה התהוות החומר הוא מבחי' דבר הוי', אך אם הי' התהוות הצורה ג"כ מבחי' דבר ה' הי' נפרדים ממש ולא הי' בהם בחי' ביטול כלל, ותכלית בריאות יש מאין הוא כדי להיות ביטול היש לאין ונגלה כבוד ה' למטה כמו למעלה וכמו שיהי' לע"ל כי עין בעין יראו כו', וזהו ע"י שנעשה הצורה ע"י חכ' כי חכ' הוא כח מה בחי' ביטול ועי"ז נעשה ביטול היש לאין ובחכ' אתברירו. והנה המכוון מזה הביטול הוא כדי שיזכו לעוה"ב שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, וכדי שיזכו לעוה"ב זה תלוי בעבודתינו כל ימינו היום לעשותם לעשות ביטול היש לאין ועי"ז יזכו לעוה"ב שהוא גילוי בחי' חכ' כח מה כי חו"ב תרדל"מ כי שכר מצוה מצוה, והנה עוה"ב הוא בחי' עולם התחי' שיעמדו נשמות בגופים דוקא ויהי' הגוף ניזון ג"כ מאלקות וכשארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' שא"א לומר שקאי על ג"ע דא"כ מאי רבותא שהרי ג"ע הוא נשמות בלא גופים ואין שייך בהם אכילה כלל, א"ו שקאי על עולם התחי' שיהי' נשמות בגופים ואעפי"כ לא יהי' בהם אכילה ושתי' אלא יהי' נזונים מזיו השכינה וגם הגוף יקבל חיות כמו הנשמה, וזהו ענין טעם עצו ופריו שוה שעתה הארץ שינתה מהציוי אבל לע"ל יהי' טעם עצו ופריו שוה דהיינו שהגוף יקבל חיות רוחני מזיו השכינה כמו הנשמה ממש.

אך לכאור' אינו מובן מהו המעלה שיהי' הנשמות דוקא בגופים מהנשמות הגבוהות שהם יותר משלשה אלפים שנה בג"ע כמו נשמת האבות ומשה שהם משיגים השגות עד אין קץ וכמ"ש וקדושים בכ"י יהללוך סלה בלי הפסק כלל ילכו מחיל אל חיל וירדו בגופים דוקא ולכאור' היא ירידה גדולה ולמה