מג
ויגש אליו יהודה
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך כו'. הנה איתא בזוהר שענין ויגש אליו יהודה הוא ענין סמיכת גאולה לתפלה. ולהבין זה י"ל מה שעתה נש"י נק' ע"ש יוסף וכמ"ש נוהג כצאן יוסף, ולע"ל יהי' נק' ע"ש יהודה וכמ"ש בהפטורה דפ' זו ודוד עבדי נשיא עליהם לעולם. והנה להבין זה י"ל מה שארז"ל כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים לפניו ויש שני גרסאות, דרב אלפס גורס לתורתו, ושניהם אמת. דהנה מקום הוא בהמ"ק וכמ"ש ושמתי מקום לעמי לישראל, והנה תפלות כנגד תמידין תקנו, ולכך צריך תפלה קביעות מקום, וגם לפי גירסת רב אלפס לתורתו ג"כ אמת דהנה ארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה כו', ומאחר שלאחר החורבן ד"א של הלכה הם במקום בהמ"ק לכן צ"ל קביעות מקום לתורתו כו'.
ולהבין כ"ז י"ל מקודם מ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכתי' כל אשר חפץ ה' עשה שמשמע שבחפץ ורצון ה' נעשה הכל ולא במאמר לבד, והענין הוא כי הנה ידוע שלכל דבר ודבר יש חומר וצורה שהחומר הוא ענין הדבר ההוא בכללות דהיינו להיות שמים או ארץ או שמש וירח, והצורה היא כל ציור וכל תמונה במראה ושטח לכל דבר בדמותו בצלמו על איזה אופן נעשה כמו השמים והארץ הם כדורים ומן הארץ לרקיע כו' נמצא צ"ל ציור השטח ע"ד ריחוק כזה, והשמש והירח הם גלגלים מאירים כו' וכן עד"ז בכל נברא ודצח"ם אופן ציורו שיהי' כך בארכו ורחבו או בעל קרנות או משולש ז"ע הציור. והנה החומר נברא בדבר ה' ובע"מ שבמא' יהי אור נתהווה בחי' האור מאין ליש וכן במאמ' יהי רקיע נתהווה הרקיע מאין ליש, אבל אופן צורת הרקיע עד"מ או ציור שארי פרטי הנבראי' דדצח"ם בדמותם ובצלמם הוא נעשה בחפץ ה' שלא בא לכלל גילוי בדבור או מאמר. והנה מה שנברא החומר במאמ' ודבור ולא נברא הכל בחפץ ה' ורצונו בלבד הוא מפני שאז לא הי' יכול להיות התהוות היש הגשמי רק שהי' העולם רוחני והי' בבחי' ביטול במציאות ממש, וכמו שאנו רואים בכל בחי' השתלשלות עו"ע שהעלול בטל לעילה כמו למשל מדות משכל שהמדות נולדים מן השכל, וכמו שאנו רואים שאם מתבונן בשכלו שהדבר ההוא טוב לפניו אזי נולד לו אהבה לזה, ובזה יובן מ"ש ואהבת את הוי' אלקיך דלכאור' אינו מובן איך יתכן הציווי על האהבה, שהיא מדה שבלב, אך הענין הוא דהציוי הוא על התבוננות וכמ"ש תחלה שמע ישראל כו' מל' הסכת ושמע שהו"ע ההתבוננות שיתבונן באלקות ועי"ז ממילא יבוא לבחי' האהבה, לפי שהמדות מקבלים מן השכל דרך השתלשלות עו"ע בבחי' קירוב, וכן בגשמי' כמו במו"מ המדות נולדים מן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.