מ

בחי' בינה וכמ"ש נשמת שדי תבינם, אבל שרש האותיות נמשך מבחי' חי' כנ"ל רק שהם מתלבשים בה' מוצאות הפה שנתלבש הצורה של האותיות בהבל הלב שנתלבש בה' מוצאות הפה, וכמו שאנו רואין שהחרש אף שיש לו הבל הלב וגם ה' מוצאות אעפי"כ אינו יכול לדבר והיינו לפי שהצורה של האותיות שהוא בחי' אותיות הקבועין בחכ' אין לו וע"כ אינו יכול לדבר כו', וזהו ג"כ שאנו רואין שכיון שרוצה לדבר תומ"י הוא מדבר ואינו מתעכב זמן מה, ואם הי' האותי' נמשכין מבחי' ה' מוצאות אזי הי' צריך שיתעכב זמן מה כנ"ל א"ו ששרש האותיות הם למעלה מבחי' שכל דהיינו מבחי' עצמות החכ' שלמעלה מהשגה וע"כ תומ"י שרוצה לדבר אזי הוא מדבר, וזהו שמט"ט קושר כתרים לקונו מתפילתן של ישראל דהיינו שמעלה את אותי' התפילה למעלה בשרשן שהם למעלה מבחי' חכ', ועי"ז נעשה בחי' כתר שהוא בחי' יהי רצון המשכת הרצון חדש שאף שעפ"י חכ' הי' צריך שיהי' בחי' דין לפי שפגם כו' אבל ע"י תפילה שנתעלה האותי' למעלה מבחי' חכ' עי"ז נמשך רצון חדש וממלא כל הפגמים. והנה זהו בחי' תפילה שהיא העלאה ממטה למעלה כמו"כ כל המצות הם בחי' העלאה כמו תפילין שכותבין אחד ע"ג קלף גשמי ועי"ז נתעלה הקלף שהיא מבחי' ק"נ לקדושה והוקשה כל התורה כולה לתפילין שהם בחי' העלאה, וזהו תרי"ג מצות דאור' וז' דרבנן הם תר"ך עמודי אור בחי' העלאה וכן צדקה כו'. והנה התורה היא בחי' המשכה למטה לפי שאורייתא מח"ע נפקת ונמשכה למטה בגשמי'.

וזהו מזוזה בימין כי הנה מזוזה היא מצוה השייך לבתים, כי הנה יש בחי' מצות השייך ללבושים כמו מצות ציצית, ומזוזה היא מצוה השייך לבתים, והנה פי' מזוזה היינו מל' זו וזה, זו היא בחי' נש"י וכמ"ש עם זו יצרתי לי כו', וזה הוא בחי' זה אלי, ומ' היינו מ' יום שקיבל משה את התורה בהר כו', והיינו שע"י המצות נעשה התחברות נש"י עם הקדב"ה, וזהו מימין היינו בחי' ימין מקרבת שע"י מצות הוא בבחי' וימינו תחבקני שהיא בחי' המשכת מקיפי' שע"י מצות כו', אך התורה היא המשכה מלמעלה למטה, כל היושב ושונה הקדב"ה יושב ושונה כנגדו שהיא המשכ' בבחי' פנימי' וכמו שאנו רואין שהתורה נמשך בבחי' פנימי' כו', וזהו ונ"ח משמאל דהיינו שמתקן ומעלה גם את בחי' שמאל.

והענין הוא דהנה כתי' ועבד הלוי הוא, ואיתא בזהר הוא דא עלמא דאתכסי', והנה לוים הם מקו השמאל, כי כהנים הם מסט' דימינא ולוים הם מסט' דשמאלא, והיינו שהלוים ע"י עבודתם מתקנים את קו השמאל, דהנה ארז"ל עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת כי רוח צפון בראו ולא גמרו, והענין הוא דלכך בראו ולא גמרו, דהנה עיקר יניקת החיצוני' הוא מקו השמאל מחמת ריבוי הצמצומים, והנה אם הי' נגמר רוח צפון שהוא בחי' קו השמאל הי' ריבוי יניקת החיצונים עד שלא הי' באפשרי לברר אותם, ולכך

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.