לו

עם אלקים שהיא בחי' כתר מל', וצריך שיומשך בה מבחי' כתר מאה שנה כנ"ל.

ועשרים שנה קאי על חו"ב, והנה חו"ב נק' אין ויש שהחכמה נק' אין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא והבינה נק' יש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש, והנה כתי' ונהר יוצא מעדן, וארז"ל מה שמו דההוא נהר יובל שמו שהוא בחי' שער החמישים דבינה יוצא מעדן תמיד בלי הפסק שתמיד צ"ל התחדשות הבריאה מאין ליש וזהו מחשבה ויובלא דלא אתפריש כלל לעלמין, מחשבה בחי' חכמה ויובלא בחי' בינה לא אתפרש כלל שזווגייהו תדיר ונק' תרין ריעין דלא מתפרשין. והנה התהוות החכמה הוא מאין. ויובן זה בנפש האדם דהנה יש מיש הוא כמו המדות שמתחלה היו כלולים בהשכל בהעלם ואח"כ יצאו מהעלם לגילוי, וכן מחשבה ודבור הנה מה שהוא רוצה לדבר עולה לו מתחלה במחשבתו רק שהוא בהעלם ואח"כ יוצא לגילוי ע"י הדבור, זה אינו נק' יש מאין כ"א יש מיש מאחר שמתחלה הי' כלולים במחשבה והיא כמשל עיבור ולידה שבעת העיבור הי' הולד ג"כ ברמ"ח איבריו כמו עתה רק שהי' בהעלם ואח"כ ע"י הלידה יוצא לגילוי. וזהו יש מיש אבל התהוות השכל מלמעלה מן השכל זהו ע"ד יש מאין מאחר שאין מושג לנו אופן ומהות הנשמה שלמעלה מן השכל, וכמ"כ למעלה התהוות החכמה הוא מאין. אך אין המשל דומה לנמשל כי התהוות השכל הוא מלמעלה מהשכל והיא מהנשמה שהיא ג"כ יש משא"כ התהוות החכמה הוא מאין ממש. והנה השראת אוא"ס הוא בחכמה לפי שהחכמה הוא בחי' כח מה בחי' ביטול ולכן כתיב שנה ל' יחיד לפי שהשראת אוא"ס בחכמה וחו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשי' כנ"ל. וזהו שהחכמה נק' יו"ד שיש במילוי שלו ג"כ יו"ד וכידוע שהמילוי נק' בינה וזהו מ"ש והבן בחכמה דהיינו בינה שכלולה בחכמה, וזהו עשרים, ע"ס דאבא וע"ס דאימא ואעפ"כ שנה, וצריך שיומשך במל' גם מבחי' חו"ב והוא כמשל שעל פי רוב הדבור שהוא בחי' מ"נ מקבל מהמדות אעפ"כ לפעמים יקרה שהדיבור מקבל מהשכל כמו אם מדבר דבר שכל וכמו"כ בחי' מל' לפעמים מקבלת מבחי' חו"ב כנ"ל וד"ל.

ושבע שנים לשון רבים כי הנה בז"א יש בחי' חסד ודין שהוא בחי' התחלקות מה דלא הוי' הכי לעילא, ות"ת קו האמצעי מחבר ב' הבחי' שת"ת עולה עד הכתר, ולכן כתיב כאן שנים ל' רבים, וזהו שבד"כ נק' ז"א בשם יחידות וחו"ב הוא בחי' עשירות וכתר הוא בחי' מאות כנ"ל והוא שכשהשפע בא מלמעלה בא במספר יותר גדול ע"ד שבכתר היא יו"ד פעמים יו"ד ואח"כ בריבוי השתלשלות נתמעט במיעוט אחר מיעוט עד שבז"א הוא בחי' יחידות בד"כ, והוא בחי' אתוון רברבין בינונים וזעירין שאתוון רברבין הוא במדרגה היותר נעלה, והנה צריך שיומשך במל' גם מז"א כי הנה במדות צריך להיות בחי' חו"ג מלך במשפט יעמיד ארץ כדי שיוכל להיות ואוהב את יעקב