לה

בזהר פ' חיי שרה ויהיו חיי שרה

[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

בזהר פ' חיי שרה ויהיו חיי שרה מאה שנה, מ"ש בכולהו דאמר שנה שנה ובאינון שבע דאמר שנים כו' אלא מאה שנה כללא דכולא קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכל סתימין במאה ברזא דמאה ברכאן וכן עשרים שנה ובגין כך כתיב שנה רזא דיחודא דלא אתפרש מחשבה ויובלא לעלמין, שבע שנים אלין אתפרשין מכלל סתימא דלעילא כו' בדינא ורחמי בכמה סטרין כו' וכולהו אקרי חיי שרה כו'.

הנה ידוע מאמר אליהו אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן, והנה בס"י עשר ספירות בלי מ"ה פי' בלי מה בלי מהות כלל, ולפ"ז צ"ל מה שע"ס נק' בשם חכמה ובינה ומדות, קאי על הכלים דע"ס, אבל אור הכלי הוא בלי מהות ממש והוא כמשל שבמוח היא השראת השכל והמוח כלי המקבל לקבל גילוי אור השכל, כמ"כ יובן למעלה מה שאנו קורין בשם חכמה או מדות זה קאי על הכלים שהם כלי החכמה אבל אור המלובש בהכלי הוא בלי מה בלי מהות כלל. והנה כדי שיוכל להיות מאא"ס שהוא חד ולא בחושבן בחי' ע"ס צ"ל בחי' ממוצע והיינו בחי' כתר, והנה ידוע שהממוצע הוא כלול משני הבחי' וכמ"ש בע"ח שער מ"א פ"ג שבכתר יש בו בחי' התחתונה שבמאציל וזהו פנימיות הכתר ובחי' חיצוניות הכתר הוא מקור לע"ס דאצילות. וזהו מאה שנה שמפני שהוא מקור לע"ס הוא מאה דהיינו יו"ד וכל א' כלול מיוד ואעפ"כ הוא שנה ל' יחיד והוא מפני בחי' התחתונה שבמאציל.

ולהבין היטב מ"ש אף שהוא מאה אעפ"כ היא שנה דהנה מבשרי אחזה אלוה שאנו רואים שיש כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן וכח ההילוך ברגלים הרי שכוחות אלו המה בהתחלקות זמ"ז שמכח הראי' לא יוכל לשמוע וכך להפך, והנה ע"כ צ"ל שכל הכוחות האלו יש בנפש דאל"כ מאין באו הכוחות האלו, והנה אף שיש בהנפש כל הכוחות אעפ"כ הוא אחד והמה בהתאחדות עד שלא יש נפרד בין ראי' לשמיעה, וע"ד משארז"ל ע"פ וכל העם רואין את הקולות רואין את הנשמע ושומעין הנראה, וע' בלק"ת בד"ה כנשר יעיר קנו פ"א, וכמו"כ יובן למעלה שבחי' כ"ע אף שיש בו בחי' מאה אעפ"כ הוא שנה לשון יחיד כנ"ל. וזהו רזא דמאה ברכאן שע"י מאה ברכות יומשך מבחי' מאה שנה. וזהו ויהיו חיי שרה מאה שנה, שרה הוא ל' שררה כי שרית