לד

נגד מחנה ישראל. ופירש"י שבטח על הגבורה שלו ע"כ נק' בשם איש הבינים שהוא בין מחנה פלישתים ובין מחנה ישראל, וכמ"כ בכאן יעקב נק' בשם איש הבינים שהיא בין חסד לגבורה דאיהו יתיב בין אינון דשאבין מים מלעילא, שאבין מים עילאין בין חו"ג חסד שואב מן החכמה בחי' חסדים וגבורה שואבת מן בינה שהיא מקור הגבורות. וזהו שהתורה נק' בשם כד כמ"ש ותער כדה אל השוקת ותמלא כדה שהיא כד מים החכמה. ולזה יש ב' בחי' כד כד שמשותיך ב' פעמים כד שהיא כד מים החכמה וכד מבחי' גבורות, ומדת התפארת היא בחי' רחמים בחי' התכללות שלא יהא הגבורות כ"כ וכמ"כ שלא יהא החסדים ג"כ כ"כ, ולכן התורה היא בתפארת דוקא שמחברת ומחלקת בין טמא ופסול לטהור וכשר שהם מב' סטרין.

והוא נטיל מב' סטרין וכליל להון בגבי'. נטיל מב' סטרין כנ"ל וכליל להון גביה שעיקר היופי היא מצד ההתכללות דוקא, כמשל הרבה גוונין ביחד לבן וירוק אדום כשהמה בהתכללות המה בתכלית היופי כמ"כ יובן עד"מ למעלה ג"כ שתכלית היופי הוא מהתכללות דוקא.

שם יתנו צדקות הוי' תמן אתר מהימנותא לאתדבקא ותמן ינקין צדקת כו'. הנה צדקת הוי' נק' בשם נו"ה. שם יופי המדות ומשפיעים לזולתם ומקבלים מבחי' תפארת ומתדבקים שם, כמשארז"ל שחקים טוחנות מן לצדיקים לע"ל כמשל האכילה שמפררים המאכל כמ"כ מפררים ההשפעה לפי ערך המקבל, ואף שהמדות המה חח"ן בג"ה, חכמה חסד נצח מימין, חכמה היא מוח המדות חסד היא עצם המדה נצח נק' בשם ענף המדה, זהו רק עצם ענף המדה משא"כ פנימיות המדות המה מתפארת דוקא שהיא בחי' התכללות וכתי' מגיד דבריו ליעקב לא עשה כן לכל גוי שלהם אינו נמשך פנימיות ח"ו כ"א חיצוניות דוקא משא"כ לישראל נמשך פנימיות דוקא ע"י נו"ה.

צדקת פרזונו בישראל, דא צדיק דעלמא. צדיק הוא בחי' יסוד בחי' יוסף שנק' צדיק עליון, שע"י הוא כל ההשפעות דוקא, וזהו פרזונו לשון פרזות תשב ירושלים מאין חומה, דהנה חומה הוא מאבנים בחי' אותיות שתי אבנים בונות שתי בתים כו' בחי' צמצומים, וזהו מצד שם אלקים עיר אלקינו אבל לע"ל כתיב ושם העיר מיום הוי' שמה שלא יהא עוד בחי' צמצומים שע"פ שם אלקים, ולכן פרזות תשב ירושלים מאין חומה שבחי' חומה לא יוכל להגבילם שחומה היא מגביל הדבר, אבל לע"ל שיהא בחי' התרחבות ע"ד שחומה לא יוכל כו'.

והפי' הב' של התד"א לשון דיני חציצה ומחיצה הוא ע"ד ופרעה הקריב, בשלח פרעה, הקריב את לבם כו' שע"י התשובה זכו כו'.