לג

בזהר פ' בראשית מקול מחצצים

[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

בזהר פ' בראשית דל"ב ע"א פתח ואמר מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה', מקול מחצצי' דא קול יעקב מחצצים כד"א איש הבינים, בין משאבים דאיהו יתיב בין אינון דשאבין מים דלעילא והוא נטיל בתרין סטרין וכליל להון בגווה. שם יתנו צדקת ה' תמן אתר מהימנותא לאתדבקא, שם יתנו צדקת ה' תמן ינקין צדקת ה' ושאבין, צדקת פרזונו דא צדיק דעלמא דאיהו קיים וקדוש ואיהו שאיב ונטל כולא, ע"כ תוכן המאמר.

ולהבין המאמר מקול מחצצים דא קול יעקב, הנה איתא בתנא דבי אליהו ג' פירושים ע"פ מחצצים א' לשון דיני חציצה ודיני מחיצה וא' שקאי על תורה כשר פסול טמא טהור, והנה ענין הפירוש הג' שהוא ענין תורה כשר פסול הוא ע"ד מ"ש בזוהר דא קול יעקב שיעקב הוא ממוצע בחי' ת"ת שמחבר ב' בחי' חו"ג. ולהבין מהו הממוצע. והענין דהנה חסד הוא חד אריך שהוא מתפשט לאין שיעור להשפיע החסד לזולתו עד שאפי' אם יהא חייב גמור ע"פ חסדים יוכל להשפיע לו, וכמ"כ להיפוך ע"י מדת הגבורה יוכל להיות גבורות עד אין קץ ותכלית, והתפארת מכריע ביניהם שמודד שלא יהא החסדים כ"כ והגבורות ג"כ כ"כ, רק שיהי' בחי' ממוצע (כי עד"מ מצד אברהם שהי' איש החסד יצא ממנו ישמעאל ויצחק שהי' מדת הגבורה יצא ממנו עשו אבל יעקב שהי' מדת התפארת בחי' התכללות הי' מטתו שלמה), וזהו הפירוש בתד"א ג"כ מקול מחצצים לשון כשר פסול טמא טהור הנה כשר טהור הוא מצד החסד ופסול טמא הוא מדת הגבורה, ובלתי התכללותם יוכל להיות לא' חסדים גדולים ולהשני מהיפוך להיפוך ממש גבורות מפני המדות שהם בלא התכללות, וזהו כמ"ש בזוהר שהתפארת מחבר אותם, דוגמא לזה בפלוגתא שמאי והלל שמאי הוא מקור הגבורות והלל הוא מקור החסדים, וארז"ל הלכה כדברי המכריע וזהו ג"כ מזה הטעם שמפני ששמאי הוא מקור הגבורות ולא יוכלו העולמות לקבל דין הקשה, וכמ"כ מדת הלל הוא להיפוך ממש שהיא מדת החסדים ויכול להשפיע חסד לזולתו אף שאינו כדאי כלל, לכן ארז"ל הלכה כדברי המכריע שלא יתנהגו העולמות לא ע"י חסדים גדולים כ"כ וגם לא ע"י מדת הגבורה כ"כ כ"א ע"י מדת התפארת בחי' התכללות חסדים וגבורות.

מחצצים כד"א איש הבינים, הנה איש הבינים כתי' (שמואל א' [י"ז] ד') גבי גלית הפלישתי ויצא איש הבינים שיצא ממחנה פלישתים ועמד