לב

חייך שהאהבה זו נק' בשם רגל כו', והנה איך יגיע לבחי' אהבה דבכל מאדך הוא ע"י בחי' שמאלי דוקא כי שמאל דוחה וימין מקרבת שע"י הביטושים שמבטש א"ע ומסגף כו' ע"י יגיע לבחי' אהבה דבכל מאדך, וזהו שמאלו תחת לראשי.

ובזה יובן מה שמתחלה עלה ברצונו לברוא את העולם במדת הדין, שעיקר המכוון הוא שיהי' העלאת דוקא כי ירידה צורך עלי' דוקא וא"א כ"א שיבטש א"ע שהוא בחי' שמאל דוחה בחי' מדה"ד, ראה שאין העולם מתקיים, פי' שמצד מדה"ד לא הי' יכול להיות קיום העולמות (כמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו) לזה הי' צריך לשתף מדת הרחמים.