כו

זו מ"ת וישראל קיבלו את התורה ועליתן היא לבחי' חופה וזהו מחופתן. וביאור הענין הנה איתא במדרש נש"י עלו במחשבה ולכאו' צ"ל מהו הרבותא שעלו במח' הלא מחשבה היא בחי' לבוש, והענין הוא דהנה מצינו שמח' נק' חכ' (וע' בד"ה פתח אלי' בענין לית מח' תפיסא בי' ובזהר ח"א דקכ"ג ע"א מח' ויובלא שהוא חו"ב ע"ש) ועלו במח' מקור המח' שהוא בחי' פנימיות החכ', ולכן עליות נש"י הוא לבחי' מקיפי' דחכ' וזהו מחופתן, כי הנה כתי' כי על [כל] כבוד חופה כבו"ד גימ' ל"ב והוא ל"ב נתיבות החכמה וחופה היא בחי' מקיף ולכן עליות נש"י בבחי' מקיף דחכ' וזהו מצהלות חתני' מחופתן.

ונערי' ממשתה נגינתם, פי' כי שרש הנערי' שהם המלאכי' הם מבחי' דיבור ושורש הדיבור הוא מבחי' בינה שנק' ספר (ואף כי שרש הדיבור הוא מחכ' אך י"ל כי זהו ע"ד מ"ש בסש"ב שחכ' הוא בחי' כח החכ' כו' ע"ש) ולכן עליתן לבחי' מקיף דבינה וזהו ונערי' ממשתה נגינתם פי' משתה הוא משתה היין יין הוא בחי' בינה וכתי' נכנס יין יצא סוד, סוד ה' ליראיו, וע"ז כתי' יין המשמח אלקי' ואנשי' אנשי' היינו בחי' מט"ט וסנד"ל ומשמח ג"כ בחי' אלקי' כי יש יין המשכר ויש יין הנק' יין המשומר בענביו יין בחי' גילוי שם ה' סוד ה' ועי"ז משמח אלקים כי אלקי' הוא בחי' הסתר וע"י גילוי בחי' שם הוי' משמח אלקי' כי נכנס יין יצא סוד כו' כנ"ל, אך יש בחי' יין המשומר בענביו משי"ב שהוא בחי' מקיף דבינה (וכמ"ש בע"ח התגלות ע"י בבינה), וזהו פי' ונערי' מט"ט וסנד"ל ממשתה נגינתם שעליתן הוא לבחי' משתה היין בחי' בינה יין המשומר בענביו כו'.

ובזה יובן מארז"ל ע"פ עין לא ראתה (ברכות ל"ד ע"ב, פסחי' ס"ח, חלק צ"ט ע"א) אריב"ל זה יין המשומר בענביו משי"ב, ר"ש בר נחמני (או ר"ל) אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל ברי' כו' שמא תאמר ג"ן זה עדן ת"ל ונהר יוצא מעדן, לדברי ריב"ל שמפרש יין המשומר בענביו קאי על עלית הנערי' הנ"ל ולר"ש בר נחמוני שמפרש זה עדן קאי על עלית נש"י כי עלית נש"י הוא לבחי' מקיף דחכ' שהוא בחי' ח"ס חכ' דכת"ר וזהו ויטע ה' אלקי' גן בעדן מקדם קדם בחי' כתר בעדן מקדם היינו בחי' חכ' שבכת"ר שהוא עליות נש"י כנ"ל וד"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.