כד

מה שנעשה אח"כ לבחי' משפיע בפ"ע היא יותר גבוה אך באמת המדריגה הא' מה שהי' מקבל תמיד ממשה רבו היא היותר נעלה כמשי"ת אי"ה, וזהו שארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלי' (פי' זנב לאריות היא כמו שהי' מקבל ממשה רבו וראש לשועלי' הוא כמו שהי' אח"כ בחי' משפיע בפ"ע).

והנה דרך כלל משארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי' ראש קאי על מל' דאצי' שיש בה ג"כ שני מדריגות הנ"ל היינו שהמל' הוא שורש ומקור לעולם הבריאה וכמ"ש בכהאריז"ל מל' דאצי' נעשה כת"ר לבריאה, והב' הוא כמו שהוא באצי' קודם שנעשה ע"י לבריאה, וע"ז ארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלי' פי' שזה שהמל' היא זנב לאריות הוא יותר נעלה מכמו שנעשית אח"כ ראש לשועלי' היינו ע"י דבריאה, והטעם הוא לפי שהיא באצי' ואף שהיא מדריגה תחתונה היינו הספי' העשירי אעפ"כ היא באצי' משא"כ כשנעשי' ע"י לבריאה כו'. ויובן ממשל זיו השמש אף שהיא מאיר לארץ ולדרי' עלי' אעפ"כ בעת שהזיו כלול בשמש הוא יותר נעלה והיינו מפני שהוא כלול בעצם המאור, וכן יובן מענין יחוד שמשא וסהרא הנה בעת שהלבנה מקבלת הארתה מהשמש היא במדריגה היותר נעלה (מכמו אח"כ שמאיר' על הארץ), שמתיחדת עם השמש ומקבלת הארה ממנה משא"כ מה שמאיר' אח"כ ונק' הארה דהארה כידוע, וכך למעלה הנה כתי' שמש ומגן ה' אלקי' וזה ששם אלקי' מקבל משם ה' הוא יותר גבוה כו' שנעשה יחוד ה' ואלקי' משא"כ אח"כ ע"י שם אלקי' נראה העולם ליש ודבר נפרד כנ"ל, וכמ"כ יובן בענין יהושע שנק' נער כשהי' מקבל ממשה רבו הי' ג"כ במדריגה היותר נעלה כי הנה ארז"ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וכמו שהלבנה בעת שהיא מקבלת הארתה מהשמש היא במדריגה יותר גבוה כמ"כ יהושע בעת שהי' מקבל ממשה רבו הי' יותר נעלה שהי' מקבל תמיד מבחי' משה שמש ה' כו', ואח"כ כשנעשה משפיע בפ"ע הי' ע"ד כמו הלבנה בעת שהיא משפעת ומאיר' על הארץ ואינו דומה כו'.

והנה למעלה נק' מלאך מט"ט בשם נער כמ"ש נער הייתי גם זקנתי וארז"ל שרו של עולם אמרו, שהוא מט"ט, וע"ד הקבלה מט"ט ו"ק דיצירה, והנה יש בזה ג"כ שני בחי' הא' היא היינו כשו"ק דיצירה מקבלי' מאצי', והב' היינו כמו שהם עצמן ומשפיעין למטה כו' ולכן יש מיט"ט מלא ביו"ד אחר המ' (מיט"ט) ויש בלא יו"ד (מט"ט) והיינו בעת שהוא מקבל מאצי' נק' מיט"ט ביו"ד (כי יו"ד היא השפעה מאצי' יו"ד חכ' כו', בפרד"ס שער אבי"ע פ"ד המל' כשהיא כלולה מכל הע"ס דאצי' נק' יו"ד וכשמתלבש' במט"ט אזי נק' מיט"ט ביו"ד) ובעת שהוא משפיע למטה נק' מט"ט בלא יו"ד (וכמ"ש בזהר ח"ב דפ"ח ע"א וכ"כ בזהר ח"ב דס"ג ע"ב דההוא יומא מתברכין מיני' כל שית יומין וכל חד יהיב מזונא לתתא כל חד ביומוי, מההי' ברכה דמתברכי' ביומא שביעאה, אלא שיש באצי' ג"כ בחי' זו והיינו שג' מידות דאצי' מקבלי' מיומא שביעאה היינו