כב

בחי' ומדרגה היותר נעלה אף שמשפיל א"ע אעפ"כ אח"כ בעשיית הצדקה כו' כנ"ל), ולכאורה צ"ל איך ע"י מצוה גשמיי' כמו תפילין ממשיכים ד' מוחין והוא ע"י שיש בהם ד' בתים שרומזים לבחי' חב"ד (ודעת נחלק לחו"ב).

והענין הוא דזהו שנק' המצות בשם זריעה דהנה למשל הגרעין שזורעין אותו אין בו הציור מהאילן והפרי שצומח ממנו וכן אין בו כלל ריח וטעם הצומח ממנו כי רוב מיני זריעה הוא זרעונים גינה שאין נאכלין כלל וגם זרעוני תבואה הנאכלים אעפ"כ ע"י הזריעה ניתוסף התבואה כהנה וכהנה וכמ"כ המצוה אף שאין בה כלל מענין וציור לדוגמתה שלמעלה אעפ"כ עי"ז ממשיכים בחי' ומדרגה זו והוא מפני שמרומז בה המדרגה הנ"ל כמו המפה שמציין בה כל הארץ והנחלים ובארות הנה זה שלא בערך כלל ואעפ"כ מבינים ממנה המבין בציור העולם כו', וכמו טפה הנמשכת ממוח האב הנה אין בה ציור הגוף כלל ואעפ"כ נתהוה מטפה הנמשכת ממוח האב והאם כו' וכמ"כ יובן למעלה אף שהמצות הם שלא בערך כלל ואינו ענין שלמעלה כלל אעפ"כ ממשיכין עי"ז כו'.

והנה הזריעה צריך להיות בארץ דוקא, וגם יש הפרש בארץ גופא כי בארץ אשר אינה טובה לא יצמח בה כלל כמו במדבר לא יצמח כלל או בארץ יבשה פי' קשה כו' וכמ"כ בנש"י כתי' כי תהיו אתם לי ארץ חפץ פי' הארץ שבכם היא בבחי' חפץ שהיא בחי' פנימיות דהיינו בחי' ארץ הטובה שראוי לצמיחה וזהו קודש ישראל לה' ראשית תבואתה, פי' תבואתה הוא בחי' הנמשכת ע"י תומ"צ וראשית תבואתה היינו כמו שבחי' ארץ היא ראשית מהתבואה כי בלא הארץ לא יצמח כלל, כמו"כ נש"י הם ראשית מהתבואה כי ע"י נש"י דוקא נמשכים בחי' אלו (ולא ע"י אחר שיניח תפילין למשל) והוא מפני שנש"י הם בבחי' ביטול בחי' קבלת עומ"ש וכמארז"ל למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עומ"ש תחלה ואח"כ יקבל עול מצות, פי' שבתחלה צריך הקבלת עול מ"ש שהוא בחי' ארץ בחי' ביטול ואח"כ עול מצות היינו הצמיחה (מאי פירי מצוה) ונבוא לבחי' ביטול זה ע"י שיתבונן שעצמותו ומהותו מובדל ומרומם מערך העולמות ואינו [אלא] מחמת שעלה ברצונו אנא אמלוך כו' לזה צריך להיות בטל רצונך כו'.

וזהו קודש ישראל לה' ראשית תבואתה שנש"י הם ראשית התבואה ולכן כתיב קודש ישראל ע"ד מ"ש כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, פי' עם הוא כי אין מלך בלא עם שהעם הוא בחי' נפרד מהמלך כידוע שעל בחי' בן אינו שייך בחי' מלוכה מאחר שהוא אחד ואינו שייך כ"א על עם נפרד כו' והנה פי' עם הוא ג"כ מל' עוממות כמ"ש בת"א ע"פ לא כהתה עינו ולא נס ליחו לא עממיא עיני וכן ע"פ ותכהינה עיני יצחק ועממיא עיני (והוא ע"ד יד כהה), כי הנה יש גחלי' לוחשות פי' שהשלהבת קשורה בהם וגחלי' עוממות היינו