יח

ויאמר ה' אל אהרן כו' וילוו עליך

[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך ובית אביך תשאו כו' וילוו עליך וישרתוך כו', כי הלוים היו טפלים לכהנים כמ"ש נתונים נתונים המה כו' כי הלוים היו בבחי' העלאה יש להבין זה. והנה כמו שיש ירידה צורך עלי' כמ"כ יש עלי' צורך ירידה. ירידה צורך עלי' היינו כמו הנשמה בגוף האדם כו' כידוע והעלי' צורך ירידה יובן מענין הזמן שבכל יום מאיר הארה חדשה מאתו ית', והוא ע"י עליות הארה שהאיר ביום זה עי"ז יורד הארה חדשה כמשי"ת אי"ה. וכמ"כ למעלה ג"כ מאיר בבחי' זמן הארה חדשה בכל יום כו' כי למעלה יש ג"כ זמן כמ"ש אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו'.

ולהבין איך שייך בחי' זמן למעלה כו' הענין הוא דהנה בבי"ע יש זמן כו' כידוע וקודם האצי' אינו שייך לומר בחי' זמן כלל כו' ואיך יהי' בחי' זמן בבי"ע הוא ע"י אצילות שנק' סדר זמנים והוא ע"ד מה דאיתא במדרש מכלל שיש סדר זמנים קודם לכן ויש שרצו להוכיח מכאן שדעת המדרש כמו דעת האומרים שהזמן אינו מחודש, אך באמת אינו כן כי הזמן הוא מחודש ויש ע"ז כמה ראיות כמ"ש במ"א. והענין שקאי על בחי' אצי' שנק' סדר זמנים שהוא מקור ושרש לבחי' הזמן דבי"ע ואינו בבחי' זמן ח"ו והוא בחי' ששה מדות דאצי'. והנה ע"כ כיון שיש מדת החסד א"א שיהי' גם מדת הגבורה בנושא א', כ"א שמתחלה חסד ואח"כ גבורה, כמו שמצינו בנין בהמ"ק הוא מדת החסד והיפוכו הוא חורבן בהמ"ק בבחי' הגבורה וא"א להיות שניהם בנושא א'. ולכן דור אנוש אף שהיו עוכומ"ז אעפ"כ היו ניזונים בחסדו של הקב"ה והיינו מפני שהי' מאיר מדת החסד כל אלף שנים הראשוני' שהם נגד יום א' כמ"ש אלף שנים בעיניך כיום אתמול. והיינו שיום א' אלף שנים, ולכן היו אלף שנים הראשונים שהם נגד יום א' שמאיר בו מדת החסד כידוע, הי' כל כולו חסדים (היינו כל אלף שנים) ולהיפוך אלף שנים הב' היו בו גבורות קשות עד מאד. כמו מי המבול ודור הפלגה והפיכת סדום. והוא מפני שהם נגד יום ב' שמאיר בו מדת הגבורה. ולכן הי' כולו גבורו'. וכמ"כ בשאר הימים כמו יום השלישי הי' מ"ת, והנה מצינו שארז"ל שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה שנאמר ואהי' אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה, הנה בחי' יום זה הוא מדריגה היותר נעלה, כי התחלת השייכות לעולמות הוא מבחי' חסד ולמטה כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, ובחי' יום זה הוא קאי על חו"ב שנקראי' ג"כ יום יום, ואינו כמו בחי' יום של אלף שנה שמבחי' חסד