יד

זהר פ' אחרי תניא אמר ר"י זמנא חדא

זהר ח"ג פ' אחרי מות דנ"ט ע"ב תניא אמר ר"י זמנא חדא הוי צריכא עלמא למיטרא, אתו חבריא לקמי' דר"ש ר' ייסא ור' חזקיא ושאר חברי' כו' פתח ואמר מה טוב ומה נעי' שבת אחי' גם יחד כו' ע"ש ואתי מטרא וע"ש, והקשה (אא"ז הגאון ר' הזקן) דבימי התנאי' כשהיו צריכין למטרא הי' מתענים י"ג תעניות כדאיתא במס' תעניות ע"ש והכא מיד כשפתח ר"ש בדרוש מה טוב ומה נעי' אתא מיטרא, ויובן בהקדם ענין תורה ותפלה, הנה תפלה נק' חיי שעה ותורה נק' חיי עולם פי' חיי שעה בחי' זמן שהוא החיות הנמשך לבחי' מל' אבל בחי' חיי עולם היא מדריגה היותר נעלה ומה גם כי חיי עולם פירושו בלי הפסק עולם מל' נצחיות ושרשו ממקום גבוה מאד כמ"ש ואתה מרום לעולם ה' פי' שבחי' עולם היא מבחי' מרום ונמשך מבחי' אני ה' לא שניתי שבחי' עולם הוא אשר אין בו שינוים (בל"א אוביק) שתמיד נמשך וזהו מבחי' לא שניתי כו', משא"כ בחי' חיי שעה שהוא בחי' זמן (שיש בו שינוי' פעם כך כו' וע' בד"ה קודש ישראל מענין הזמן ע"ש).

ולהבין ההפרש שבין תורה ותפלה הוא כמשל שני ב"א זה עומד בגובה ההר וזה עומד בשפולי יש שני אופנים באופן יחודם היינו שזה שעומד למעלה ירד למטה או שיעלה זה שעומד למטה (כמ"ש משל זה בשה"ת ובד"ה ואתחנן אל ה' ע"ש באורך) וז"ע תורה ותפלה כי הנה ע"י התפלה יכול להיות עלי' מלמטלמ"ע והיינו שיעלה התחתון לגבי העליון משא"כ ע"י עסק התורה הוא למעלה רק שצריך להמשיך מלמעלמ"ט, וזה יותר בנקל להמשיך מלמעלמ"ט משיתעלה מלמט"ע וזה הי' בקשת מרע"ה כמ"ש בדרוש ואתחנן שהבאתי לעיל ע"ש שרצה להמשיך כח בנש"י שיוכלו להמשיך מלמעלמ"ט ולא בדרך העלאה כי בדרך העלאה כתי' מי יעלה בהר ה' ומי יקום כו' נקי כפי' דוקא ובר לבב כו' ע"ש והנה משה לא פעל בקשתו כמ"ש שם כ"א רק מי שתורתו אומנתו דוקא כגון רשב"י וחביריו ע"ש כו', דוגמא לזה יש ג"כ הפרש בין ברכה לתפלה ברכה היא המשכה מלמעלמ"ט כמ"ש בברכת כהני' יברכך ה' וישמרך שהוא ל' ציוי שהכהני' מצוי' כביכול לה' שיברך וישמור את