יג

כמארז"ל ע"פ לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם, שקודם התפילה נק' דם משא"כ אחר התפילה נק' אדם א' דם שממשיכי' בחי' א' בדם, ועולה מ"ה ואתם קרוי' אדם בחי' מ"ה, וזהו שיש יתרון המעלה בתפילה נגד התורה וכמ"כ בהיפוך יש יתרון בתורה נגד התפילה, מעלת התורה היא שבה וע"י מבררי' בחי' שם ב"ן שנפל בשבירה, ומעלת התפילה שע"י התפילה יגיע לבחי' שם מ"ה שאח"כ יכול לברר ע"י התורה בחי' שם ב"ן שנפל בשבירה, וזהו וכל בניך למודי הוי' א"ת בניך אלא בוניך בניך הוא בחי' תפילה ובוניך הוא בחי' התורה, ופי' שע"י בניך בחי' תפילה יגיע לבחי' שם מ"ה ואח"כ ע"י בוניך בחי' תורה יברר בחי' שם ב"ן כי בחכ' אתברירו כו'.

וזהו ושבתה הארץ, כי הנה משה אמר האזינו השמי' ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי, וישעי' אמר בהיפוך שמעו שמי' והאזיני ארץ כי פי ה' דבר, ואיתא בזוהר פ' האזינו דרפ"ו, זכאה חולקי דמשה יתיר מכל נביאי עלמא כו' שמעו שמי' ישעי' דהוה יתיר רחיק ממלכא אמר שמעו שמי', משה דהוה יתיר קרוב לגבי מלכא כתי' האזינו השמי' כו' ר' יוסי אמר תו מה בין משה לישעי' משה אמר האזינו השמי' השמים שמי' עילאין אינון דאשתמודעין דאקרון שמא דהקב"ה, ותשמע הארץ ארץ עילאה ההיא דאשתמודעא ואיהי ארץ החיים, בישעי' כתי' שמעו שמי' ולא השמי', האזיני ארץ ולא הארץ, ואינון שמי' וארץ תתאין כו', והענין הוא דהנה נבואת ישעי' הי' בבי"ע לכן אמ' שמעו שמי' שהוא מרחוק כנ"ל בזוהר והאזיני בארץ וגם אמ' שמי' וארץ ולא השמי' והארץ, והוא מפני שנבואתו הי' מבי"ע והשמי' והארץ בה"א הידוע מורה על שמי' וארץ דאצי' שהם ז"א ומל', אבל משה הי' נבואתו מאצי' לכן אמר השמי' והארץ בה"א הידוע וגם שהי' מקרוב כמ"ש הזוהר לכן אמר ל' האזינו בשמי', וזהו ושבתה הארץ בה"א הידוע, כי קודם שבאו בנ"י לא"י קיבלה הארץ מבי"ע משא"כ כי תבואו אל הארץ מיד ושבתה הארץ בה"א הידוע שתקבל מבחי' מל' דאצי' ול' ושבתה היא כי הארץ היא בבחי' רצוא שתשוקתה לקבל מבחי' ארץ עילאה אבל אח"כ כי תבואו כו' ושבתה שתנוח מהרצוא הנ"ל ובזה מתורץ הקושיא הראשונה, דבאמת מיד כי תבואו ושבתה פי' שיגרמו היחוד זו"נ ואינו קאי על שמיטה כ"א כנ"ל וד"ל.

[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

בס"ד