ט

וסוכ"ע פי' סוכ"ע הוא כמשל הגלגל שאין בו מעלה ומטה כך פי' סוכ"ע שסובב ומקיף כל העולמות בהשואה א' אצי' כמו עשי', וכמשל השמי' שמקיפי' את הארץ הנה מצד השמי' אין מעלה ומטה כלל (ולכן אנשי אמעריקע שלפי דעתינו הולכי' בראשם למטה וברגליהם למעלה אך באמת אינו כן מטעם הנ"ל כמשי"ת במ"א) וזהו בחי' סוכ"ע, אבל בחי' ממכ"ע הוא בציור אדם וכמשארז"ל מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם פי' כמו שבאדם יש מדריגות חלוקות דהיינו שבלב הוא משכן המידות ובמוח החכ', משא"כ ברגלי' כמו"כ בחי' ממכ"ע הוא מדריגות חלוקות זמ"ז, ובזה יובן דמה שיש עולמות חלוקות זמ"ז זהו מצד בחי' ממכ"ע כנ"ל, משא"כ מצד בחי' סוכ"ע, אך איך נתהוה בחי' ממכ"ע מאתו ית' שהוא אח"פ זהו ע"י צמצום שצמצם אורו ית' בצמצום אחר צמצום, עד שנתהוה בחי' ממכ"ע.

(ב) אך הנה עיקר עבודת האדם הוא להמשיך שיהי' גילוי אלקותו ית' למטה כמו למעלה כמו שהי' בבהמק"ד גילוי אלקות, וע"י מה ממשיכי' הוא ע"י תומ"צ כי הנה המצות נק' בשם זריעה כמ"ש זרעו לכם לצדקה כו' זורע צדקות, והנה הזריעה יש בה שני הבחי' בתחילה צריך להסיר הקוצים והברקני' ואח"כ צריך לזרוע וכמ"כ הוא במצות שהוא מ"ע ומל"ת מל"ת הוא להסיר המונעי' ובערת הרע ומצות עשה היא הזריעה, והצמיחה היא לע"ל, אך אעפ"כ ביו"ט יש קצת גילוי מהצמיחה כי הנה כל המצות שעושי' מיו"ט ליו"ט מתעלי' ביו"ט ולכן נמשך הארה מהצמיחה ולכן נק' היו"ט בשם יום טוב כי טוב הוא אור כמ"ש וירא אלקי' את האור כי טוב (מחמת האור והשמחה שנמשך ביו"ט שלכן נק' מועדי' לשמחה נק' בשם יום טוב והנה השמחה שביו"ט צריך למשוך אותה בעבודה כי בעבודה כתי' ג"כ שמחה כמ"ש עבדו את ה' בשמחה.

וע"י מה ממשיכין בחי' זו הוא ע"י מצות שנק' עבותות ע"ד עבותות אהבה וכמו אהבה דוחקת את הבשר כמ"כ המצות מצד שרשם הם גבוהי' מאד וירדו למטה בגשמיות מצה או שא"ד זהו מצד האהבה אהבה דוחקת כו'. וזהו אל ה' ויאר לנו א"ח בעבותי' פי' שכדי שיהי' אל ה' ויאר לנו היינו שיהי' גילוי אלקותו ית' למטה זהו ע"י אסרו חג בעבותי' ע"י המצות וזהו שארז"ל כל העושה איסור לחג פי' שמענג את היו"ט דהיינו שממשיך התגלות התענוג בהשמחה עי"ז נעשה גילוי למטה קצת.

עד קרנות המזבח, פי' כי קרנות המזבח הי' כנגד ד' אותיות הוי' וד' אותיות דשם אדני והי' גילוי אלקות בבהמק"ד כמו למעלה כמ"כ ימשיך האדם ע"י עבודתו בתומ"צ שיהי' ג"כ למטה כמו למעלה וד"ל.