ח

א-ל הוי' ויאר לנו אסרו חג בעבותים

אל ה' ויאר לנו א"ח בעבותי' עד קרנות המזבח וארז"ל כל העושה איסור לחג מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן. ופי' רש"י איסור לחג היינו שמענג את החג באכילה ושתי' (פי' בעבותי' פרות שמינות) ובפי' שני פי' שהוא ביום שאחר יו"ט מה שאנו קורין אסרו חג. ולהבין כ"ז צריך להבין תחלה מפני מה נק' יו"ט הנה ארז"ל עשר קדושות הן ירושלי' קדושה ראשונה כו' עד ק"ק קדושה עשירית, ולכאור' צ"ל מאחר שק"ק היא הקדושה היותר נעלה מכולן דהיינו שמאיר בק"ק גילוי אלקותו ית"ש מהו הקדושה בירושלי' למט', וגם צ"ל מה שידוע שיש כמה מיני עולמות כמו עולם המלאכי' עולם הנשמות עולם האצי' וכולם מדריגות חלוקות זמ"ז וגם בכל עולם יש מדריגות חלוקות כמו בעולם העשי' יש דצח"מ ועד"ז בכל העולמות והנה כולם נתהוו מאתו ית' והלא הוא ית' הוא אחדות פשוט בתכלית הפשיטות וכתי' אני ה' לא שניתי, אך הענין הוא דהנה ידוע שיש שני בחי' ממכ"ע

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.