ו

ראה קראתי

ראה קראתי בשם בצלאל וגו', במד"ר פ' כי תשא פמ"א איתא הראה הקב"ה למשה בספרו של אדם הראשון שבצלאל יבנה המשכן ויעשה כליו יע"ש והנה בפ' תרומה בציוי משה לבצלאל כתי' שיעשה הארון תחלה ואח"כ הכלי' ואח"כ המשכן וארז"ל מה השיב בצלאל למשה הלא דרך האדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכן כלי' וכו'. ולהבין כ"ז הנה כתי' ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם (בשם המגיד נ"ע) והיינו שיש בכאו"א מישראל בחי' משכן וכליו, ולהבין איך שייך שיש בכאו"א בחי' משכן וכליו הנה כתי' וידעת היום והשבות אל לבבך, שיש שני לבבות, היינו חיצוני' הלב ופנימיות הלב והם כנגד שני המזבחות פנימי וחיצון, חיצוניות הלב נגד מזבח החיצון, שעליו מקריבין פרי' אלי' וכבשי', וכמ"כ הוא בבחי' חיצוני' הלב שמקריבין הנה"ב ומעלי' אותה למקור חוצבה, ובחי' פנימיות הלב כנגד מזבח הפנימי שעליו מקריבין קטורת (ביוהכ"פ).

ב) והנה כמו שהי' במשכן גם בחי' מקיפי' כמ"כ י"ל בנפש האדם והוא מ"ש וידעת היום שהוא בחי' דעת שנק' מקיף וכמשל ההתבוננות הוא במוח הדעת ואח"כ נצמח מזה איזה מידה לאלקות, אמנם כ"ז שההתבוננות היא במוח הדעת איך שאני הוי' לא שניתי הוא רק בבחי' מקיף ואח"כ באה בבחי' פנימי' וזהו וידעת היום תחלה ואח"כ והשבות אל לבבך והמכוון הוא כי ה' הוא האלקי' כמ"ש במ"א.

ג) והנה במשכן הי' ד' בחי' תכלת וארגמן תולעת שני ושש, וכנגדן ד' כלי' מנורה ושולחן ומזבח וארון כי מדריגות אלו ישנם במקיפי' וגם בפנימי' ולהבין זה בנפש האדם הנה תכלת היא בחי' אהבה מל' תכלה שהוא בחי' כליון ואהבה להשם ית' ותולעת שני הוא בחי' אדמומי' שהיא בחי' גבורה