ה

שום אדם לגילוי בחי' יחידה שדוד זכה לבחי' נפש כמ"ש לדוד כו' נפשי ואלי' זכה לבחי' רוח וכתי' בו ל' רוח ואדם הראשון לבחי' נשמה וכמ"ש ויפח באפיו נשמת, ומשה זכה לבחי' חי' ע"ש ובחי' יחידה יתגלה למשיח דוקא שיהי' לע"ל שעליו נאמר הפסוק הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד שהוא בחי' ה' מדריגות ישכיל ירום ונשא וגבה מאד מאוד היא בלי גבול בכל מאדך ועי"ז יתגלה בחי' פנימיות ע"י ובעוה"ז א"א להיות גילוי פנימיות ע"י ואפי' העלי' שביוהכ"פ שהיא בע"י אינה כ"א בבחי' חיצוניות ע"י אבל לא בפנימיות ע"י וכעת הגילוי הוא רק ממוחין דאו"א, ולע"ל וגבה מאד שהוא התגלות אור הכתר והוא כי לע"ל יתגלה בחי' מקיפי' (וי"ל שהוא מהעיגול שלפני הקו שקו הוא א"פ ע"ד נר"נ בי"ע, וכללות נשמות חדשות הוא מסוכ"ע שלמעלה מהקו מקיף הכללי, וכדוגמא שמצינו שבימי התנאי' הי' קצת נשמות מבחי' מקיפי' כמו ר"מ שהי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, או ר"א שאמר מן השמי' יוכיחו ויצא ב"ק ואמרו הלכה כר"א, והשיב ר"י אין משגיחין בב"ק לא בשמי' היא, והענין הוא דהנה התורה משמי' לארץ בבחי' א"פ וזהו שהתורה ניתנה במ"ט פנים כנגד מ"ט שערי בינה שנמשכי' בז"א, וא"כ לא בשמי' היא דהיינו בבחי' מקיפי' אכן נשמת ר"מ ממקור האור מהמקיף בחי' חי' שהוא בחי' חכ' (ומה שמבואר במ"א שמצד המשפיע יכולי' אוה"ע ג"כ לקבל רק אם נמשך דרך צמצום החכ' אז אין אוה"ע יכולי' לקבל כי בחכ' אתברירו ונמצא שהחכ' הוא בחי' פנימיות ע"ש בסידור בד"ה מזמור לתודה, י"ל שזהו רק בחי' מל' שבחכ' אבל ט"ס דחכ' המה בבחי' מקיפי' כמ"ש כאן) וכמשארז"ל על ר"מ לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו וקראו שמו מאיר על שהי' מנהיר עיני חכמי' בהלכה והוא מפני שהי' ממקור האור, ולכן הי' יכול לאמור על טמא טהור ומראה לו פנים, כי מצד המקיף אינו תופס מקום כלל ומה גם שאין בו התחלקות כלל כמשל העיגול כמ"ש במ"א. ואפ"ל עוד כמו השכל יכול להפוך לזכות ולחוב כמו אמחה כו' ואח"כ לא אוסיף כו' מטעם א'.