עא א

נאמר וכסיל לא יבין את זאת. וע' במדרש רבה פ' אחרי פכ"א מענין בזאת יבא ועמ"ש במ"א ע"פ אל יתהלל חכם כו' כ"א בזאת יתהלל כו' וצדקה בארץ וזהו ענין וצדקה תרומם כו' והנה העלייה היא בשבת שנאמר כי קדש היא לכם כי שבת הוא מוחין דאבא ועליית המל' באור אבא:

ג אמנם מילוי כל הפגמים הוא ביוהכ"פ שהוא שבת שבתון. שהוא בחי' קדש הקדשים שהוא למעלה מעלה גם מבחי' קדש העליון וח"ע כמ"ש והחכמה מאין תמצא וכמש"ל בשם הזהר דמשפטים (דף קכ"א סע"ב) ולכן ע"י המשכה מבחי' זו מתמלאים כל הפגמים. וזהו וכפר על הקדש כו'. והיינו ע"י כה"ג שהוא נכנס לבית קדה"ק והוא ע"ד מ"ש בזהר ר"פ יתרו (דס"ז ע"ב) אית מלך לעילא דאיהו רזא דקה"ק ותחותיה אית כהן כו' דאקרי גדול כו' וע"ש בפי' הרמ"ז אית מלך לעילא היינו מל' דא"ק שנעשה עתיק לאצילות ועיקר הארתו היא בכח"ב דאריך וזהו ענין קדש הקדשים הם כח"ב דאריך כו'. וכה"ג הוא חסד עליון דאריך הנק' יומא דכליל כולהו יומי. והוא הממשיך האור מכח"ב דא"א להתגלות בחכמה עילאה דאצילות ע"ש וע"ד שנז' במ"א בפי' אתה כהן ע' בפי' הרמ"ז ברע"מ פ' עקב שממשישך מבחי' הוא להיות בבחי' אתה דהיינו מההעלם אל הגילוי כו'. וענין בחי' כה"ג למטה בעבודת ה' הוא בחי' אהבה רבה. כי כהן זהו בחי' חסד שהוא אהבה אבל כהן גדול היינו אהבה רבה שהוא בחי' ורב חסד ועמ"ש בד"ה בהעלותך את הנרות מענין אה"ר דאהרן שהוא למעלה מבחי' אהבה הטבעית שמבחי' חסד לאברהם ועמ"ש בד"ה ועשית בגדי קדש לאהרן וזהו ענין פנימית הלב לך אמר לבי בקשו פני כו' עמ"ש בד"ה אתם נצבים. והנה בבחי' המשכה זו שמבחינת קדש הקדשים יש ג"כ ב' בחינות הא' הנק' שבת שבתון הוא והב' הנקרא שבת שבתון היא והיינו כי קדה"ק עצמו זהו בחי' כח"ב דאריך ועיקר ההמשכה צ"ל מבחינת עתיק המאיר בו שהוא בחי' תחתונה שבמאציל. וזהו ענין אית מלך לעילא פי' מל' דא"ס דאיהו רזא דקה"ק שמתלבש בכח"ב דאריך. וביאור ענין אית מלך לעילא יובן עפמ"ש בד"ה קול דודי בענין מלכותך מלכות כל עולמים דפי' מלכותך היינו עד,מ האור כשהוא כלול במאור שאז מתאחד ממש עם עצם המאור כו'. והנה כשנמשך הגילוי מבחי' עתיק ממש אז נק' שבת שבתון הוא. לשון זכר. כי הוא מקור ההשפעה ובחי' א"א שהוא שרש הנאצלים הוא מקבל מבחי' זו. וענין גילוי בחי' עתיק אפשר לומר שזהו למעלה מבחי' קדש הקדשים. וכענין מ"ש במ"א בפי' מארז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. דאין ר"ל כמו מהותו ועצמותו ממש ח"ו דאיך יעלה על הדעת לומר כן אלא פי' כמוני היינו הארתו ית' המתלבשת בשרש הנאצלים והוא בחי' עתיק שהוא נק' בחי' תחתונה שבמאציל. וא"כ בחינה זו הוא למעלה גם מבחי' קדש הקדשים. שזהו נק' קדושתכם כי הוא שרש הנצאלים. משא"כ בחי' עתיק נק' קדושתי שהוא בחי' תחתונה שבמאציל אלא שהוא המאיר בבחי' קדש הקדשים ואזי נק' שבת שבתון הוא. וזהו ענין המלך הקדוש ועמ"ש במ"א בד"ה והיה מדי חדש בענין ושבת בשבתו ואזי נאמר וכפר על הקדש שממלא ג"כ אפי' על הפגם הנוגע באור אבא הנק' קדש העליון ובחי' שבת שבתון היא היינו כשלא אכשור דרי וליכא אתעדל"ת כדבעי אזי אין ההמשכה מבחי' עתיק ממש ואעפ"כ נמשך האור מבחי' קדש הקדשים עצמו שהוא כח"ב דא"א אלא שאין מאיר בו הבחי' שארז"ל קדושתי למעלה כו' כנ"ל ואזי נק' שבת שבתון היא. ואזי אין מכפר כ"א על הפגם המגיע במקדש הקדש שהוא בינה המקבלת מחכמה כמו שבחי' היא מקבל מבחי' הוא