תצט
תצט
מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו. פי' כי מדת רחמנות באה מן הדעת, כי מכח הדעת יודע לרחם. ולפיכך אין במדת רחמנות שבירה [על דרך יעקב אבינו לא מת], כי הוא בא מכח הדעת, והדעת הוא רק חיים. וזהו דכתיב ובדעת חדרים ימלאו, ואין בו שבירה. ואףפב על פי שכתוב במדת רחמנות ויחמול על מיטב הצאן, ריחם עליהם, אבל במדת רחמנות עצמו אין בו שבירה כנזכר.
הערות
- פב. הסיפא ליכא במדל"י . ----- הערות וציונים ----- עיין לעיל סי' שכט. ועיין לקו"י יג, ד (סי' קנד): סוד יעקב אבינו לא מת, פי' כי בת"ת לא היה שבירה, הגם שבת"ת נמי כתיב וימת וימלוך [ראה ע"ח ש"ט פ"ב] התירוץ הוא השבירה שהיה בת"ת לא היה בת"ת עצמו רק (בהסתכלות) [בהתכללות] שמתחבר החו"ג כו' עיי"ש. וכן במדל"י סוף סי' רסה (רעג), עיי"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.