תצה

תצה

מאשר יקרת בעיני נכבדת וגומר ואתן אדם תחתיך. יובן כפשוטה, על דרך משל למלך שיש לו בן אהוב וחביב ויקר בעיני המלך עד מאוד. והנה שריו ועבדיו רוצים ליתן הימנון למלך בשבח וקילוס והילול והודיה, אך מחמת גודל אימת המלך לא היה להם פתחון פה, כי נורא הוא מאוד. מה עשו, אמרו בלבם הלוא זה ידוע כי עיקר תענוג המלך ושמחתו הוא כבוד בנו חביבו וידידו. לכך תחילת כל השבח התחילו לשבח מעשה בנו לפני המלך. ובזה יגרמו שמחה ותענוג להמלך, ויהיו יכולים אח"כ לפתוח פיהם בשבחו של המלך. כן כביכול המלאכים אומרים לפניו ברוך ה' אלהי ישראל, וכמ"ש ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. וזהו מאשר יקרת בעיני, רצה לומר מפני שהכל יודעים שאתה יקר ואהוב וחביב בעיני נכבדת.