תצ
תצ
או יש לומר, מי שאינו מחוייב בדבר, פירוש שנתחייב האדם בגלגול ראשון, ובא בגלגול הזה כדי לתקן את המעוות. וכמ"ש כמה תנאים ואמוראים היו יודעין מאיזה גלגול הוא בא ואיזה דבר הוא צריך לתקן, כמ"ש תיתי לי דקיימתי מצות ציצית, וזה אמר תיתי לי דלא מסגינא ד' אמות בלא תורה ותפילין, וכיוצא בזה. והנה הצדיק היודע על איזה דבר עבירה נתגלגל, ויודע שבגלגול הראשון היה חוטא ומחטיא את הרבים, והנה הוא צריך לתקן את הדבר ולזכות את הרבים ולהוכיחם להחזירם למוטב שישובו בתשובה שלימה. וז"ש כל מי שאינו מחויב בדבר כבר, כלומר מגלגול הא', או שהוא באמתעו מגלגול הא', רק שאינו יודע פרט החטא שנתגלגל עליו, ואינו יודע שהוא מחויב לזכות ולתקן את הרבים, זה אינו מוציא הרבים ידי חובתן, כלומר אינו יודע שיועיל תיקונו שהוא רוצה לתקן ולזכות את הרבים, כי אפשר שנתגלגל בשביל דבר אחר. אבל מי שיודע בשביל איזה חטא הוא נתגלגל, ויודע שהוא מחויב בדבר זה מכבר, הוא יכול להוציא את הרבים מחובתן כנזכר.
הערות
- עו. ברור שכאן חסר (וכן בלקו"י), ואולי צ"ל באמת מחוייב. ----- הערות וציונים ----- כמ"ש כמה תנאים ואמוראים כו' – ראה שער הגלגולים, הקדמה טז. ספר הגלגולים פ"ד. ומחטיא את הרבים והנה הוא צריך לתקן כו' – ראה מש"כ בשער הגלגולים, הקדמה יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.