תסו

תסו

אלמלא לא שמרו ישראל אלא ב' שבתות מיד היו נגאלין. פי' על דרך מ"ש רז"ל ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים. פי' כי הקב"ה מקבל תענוג מעבודתנו שאנו ממליכין אותו עלינו, ע"ד והאם רובצת על האפרוחים. וע"ד הגמרא יותר ממה שהעגל רוצה לינק וכו', נמצא כי האם כשמניקה את בנה האם מקבלת תענוג במה שמשפעת לבנה והבן [נ"א: וכן] המקבל השפע ממנה. [נמצא] האם נוקבא אצל הבן. והבן נוקבא אצל האם במה שמקבל שפע ממנה וד"ל. נמצא כי יש כאן ב' נוקבין. הקב"ה כביכול הוי כמו נוקבא בזה התענוג שמשפיע לבניו, ואנו נוקבין אצל האם שמקבלין השפע ממנה. וזהו אלו שמרו ישראל את הב' שבתות, ר"ל אלו שמרו, בעבודתינו ובתפילתינו, כדי שהקב"ה יקבל תענוג. וזהו ב' שבתות מי"ד נגאלו, פי' היו"ד שישפי"ע לדל"ת, היו נגאלין וד"ל.