תנא

תנא

מעשה בגר אחד שבא לפני שמאי וא"ל גיירני על מנת שתלמדני כל התורה [כולה] כשאני עומד על רגל אחד, דחפו באמת הבנין וכו'. ויש לפרש על פי מ"ש רז"ל לא הגלה הקב"ה את ישראל אלא להוסיף עליהם גרים. כי הצדיק רוצה להיות במדריגה שלו תמיד, כי הוא רוצה להיות תמיד בפני אדוניו לשרתו. אך מפני מה הוא נופל לפעמים ממדריגתו, כדי לברר ניצוצין שנפלו בקליפות. כמשל המלך ששלח את בנו להביא אליו אוצר שנאבד לו, וציוה להביאה [לו] ממדינה אחרת. א"כ מוכרח הבן להחליף מלבושיו כדי שלא יכירוהו. וכן עשה, והביא לו את האוצר. ואז הוא עובד יותר למלך בזה מקודם שהיה עומד לפני המלך. והם נקראים גרים כידוע. וזהו הפירוש שאמר הגר שילמוד את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחד, ר"ל על מדריגה והעמדה אחת, דחפוהו באמת הבנין, הוא ז' ימי הבנין. כי בכל אחד יש בוקר וערב, הוא בטוב ורע [נ"א: וטוב ורע]. א"כ צריך הצדיק לירד ממדריגתו לפעמים בכדי לברר ניצוצות אלו שנפלו בקליפות. והלל אמר לו מה דעלך סני לחברך לא תעביד. פי' אלו לא נפל הצדיק ממדריגה שלו לא היה [לך] עלייה, [ואם כן מה דעלך סני] לחברך נמי לא תעביד.