תלד

תלד

בית שמאי אומרים שברא מאור האש, ובית הלל אומרים בורא מאורי האש דכמה נהורין וכו'. כל דבר יכול לידע מאיזה שורש הוא על ידי החוש שהוא מרגיש אותו. על דרך משל האור מרגיש אותו ע"י חוש הראות, והראי"ה אותיות ירא"ה, ראשית חכמה יראת ה'. חכמים נקראים עיני העדה, והחכמה נקרא חומר הראשון, לובש צורה ומפשיט, דהיינו ע"ד שבע יפול צדיק וקם. כשיפול לצדיק אחת מז' מחשבות מקדמות השכל, הוא מדבק את עצמו, ויפשוט אותה מחשבה. וזהו ה' צדיק יבחן. [כי ביד ישראל יש כח להביא הכל לחכמה אשר הוא שורש ישראל, על דרך] אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, הטעם בזהר שהזכרות שבסוף גובר. וישראל נקראים בנים, ע"ד קודש ישראל לה' ראשית, קדש לי כל בכור, ישראל יש להם עלייה במחשבה. ואומות העולם נקראים בנו"ת, על דרך בנו"ת ירושלים, והבנות יזונו, שאין להם עיקר ירושה רק מזון. וזהו אור זרוע לצדיק, שהוא אינו יכול לעשות [נ"א: שהוא אינו עושה] (פעולה הבחורה) [פעולת הברירה] כי אם ע"י חכמה, ואין לך דבר שאין בו חכמה, בחכמה אתברירו. [כי] ה' בחכמה יסד ארץ, פי' הקב"ה בחכמה, ועי"כ שורה בארציות. ובחכמה עצמה אין בה גוון, רק כשהיא מלובשת בכלים אז נראה הגוונין על הכלים. על כן דעת בית שמאי דחדא נהורא [הוא], ובית הלל סברי כיון שהוא בכלי ובו יש (כבר) [כמה] גוונין, והבן זה מאוד.