תלג

תלג

היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו, רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו שנאמר כי יפליא ב' פעמים אחד לאיסור ואחד להיתר. קב"ה סתים וגליא, ואורייתא וקב"ה כולא חד, וגם היא סתים וגליא. הנסתרות לה' וגו' והנגלות לנו וגו', ופירש בזוהר והנגלות [פי'] קול ודיבור, נגלות לכל. וקשה למה לא נאמר בהנסתרות י"ה כמו בוה"נגלות ו"ה. אך באמת מחשבה, שהיא ה' עילאה, מושגת היא לאדם עצמו ולאחרים אינה מושגת, אבל קדמות השכל אינה מושג [גם] לאדם. ע"כ לא כתיב גבי נסתרות רק ה', שהוא לה' אלקינו. ובאמת נקודת פת"ח שתחת הה' של ה"נסתרות היא נקודת החכמה. כי קמ"ץ מורה לשון סתימה, ע"ד וקמץ הכהן. קמ"ץ [הוא] מדריגה ידוע, הכהן הוא הכהן הגדול מאחיו, והוא חילוף הבכור. שהיתה עבודה בבכורות, על דרך קדש לי כל בכור, שמרמז לחכמה, ראשית חכמה, ראשית כל בכורי. וחכמה אינה מגולה רק מהנקודה ולמטה, מפתח"א דכליל שית, הוא פת"ח, כי הוא ו'. ונדר הוא בלב, כי בלא כוונה אין הנדר חל, כי [צריך] האדם בשבועה. ונד"ר הוא נ' ד"ר, כי נ' מתפשט בדיורין, הם אותיות. ובמקום אחר הצירוף הוא נר"ד, כי שיבולת הוא שיבולת הזקן זה שקנה חכמה. ועל כן החכם מתיר הנדר, משום דאישה יקימנו ואישה יפירנו. וזהו היתר נדרים פורחין באויר, דהיינו שאין להם התגלות בתורה. ורבי אליעזר אומר יש להם התגלות בתורה, (ואמר) [שנאמר] כי יפליא ב' פעמים, על דרך ואא"לפך חכמה. פל"א הראשון הוא נקודת קמ"ץ והוא לאסור, ופל"א הב' הוא נקודת פת"ח והיא היתר, ומזה ראיה שהחכם מתיר את הנדר.