שצו
שצו
אלו ואלו דברי אלקים חיים, פי' בין האוסרים ובין המתירים. כי בדעת חדרים ימלאו, כל המדות הם באים מכח הדעת. [ר"ל] , מכח שאם נודע שזה אהובי אני אוהב אותו, ומכח שאני יודע שיש גדול לפני [נ"א: ממני] אני בוש ונכנע ממנו [ומכבדו, וכן כיוצא בזה] . וכל אחד המשיך ממדת הדעת שיהיו הצירופים של הדיבורים כך, וזה המשיך כך. שזה המשיך מהדעת מדת אהבה, שיהיה הביצה מותרת [שיהא זה במעשה כך] , וזה המשיך מהדעת מדת יראה והביצה אסורה. וכשאחד היה רוצה לשנות הלכה, כמו רבי יהושע שאמר אין משגיחין בבת קול, החזיר את הדין הזה למדת דעת, ומשם המשיך הדין למדה אחרת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.