שצא

שצא

אליהו חי לעולם, אעפ"י שהוא מורכב מד' יסודות, והם בזמניות. אך השורש של הד' [יסודות] הם אחדות, וכשממשיך האחדות בהם הם מתגדלים ובאים למעלה מזמניות ובאים לאחדות פשוט, ויכול לחיות לעולם.

וזהו פירוש יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. שהאדם כשרוצה לילך מהלך ת"ק שנה צריך לילך הרבה, ובחלום יכול לילך ברגע אחד מפני שהוא למעלה מזמניות. והתענוג שיש לו ברגע אחד שם, שהוא למעלה מהזמניות, אין יכול כאן עולם הזה לסבול כי הוא בזמן, והיה הזמן בטל ממציאות. כי הזמן הוא בריאה, ואינו יכול לקבל מה שלמעלה מן הזמן.