שפח

שפח

אין אשה אלא ליופי. פירוש, דהקב"ה ברא את הגשמי [נ"א: עולם ] הזה וברא בתוכו את האדם בצלמו, כדי שישרה בו. כמשל בית השרים בבית הוועד שרושמים מבחוץ שזה ביתו של פלוני. ולמה עשה זאת [נ"א: כן] , הלוא כל המלאכים הם שליש עולם ואורות מצוחצחות, פי' עולמות יפים מאוד, (איך) [אך] שיפה (את) הדבר הזה מאד [נ"א: ואורות יפות ומצוחצחות עד מאד, עם כל זה יש לו יותר תענוג מן האדם] . כמשל הציפור המדברת לפני המלך, אף על פי שמדבר דברי שטות, יש למלך יותר תענוג מכל הדברים שמדברים דברי שכל [נ"א: מכל מליצות השרים המשוררים] . כך כשהחומר העכור [נ"א: האדם החומרי] כשמעלה במחשבתו את כל העולמות [נ"א: במחשבתו עולמות עליונים] , נופל עליהם חיל ורעדה מחמת יראתם של השי"ת, ורואים [נ"א: מיראתו של הקב"ה, ורואה] אור גדול מצוחצח. וכל זה נתגלה מחמת האדם שבעולם השפל, ונולד התפארות גדול מאוד [בהקב"ה] . וזהו אין אשה, פירוש הגו"ף נקרא אש"ה, שמחמת הגוף נולד יופי גדול [נ"א: אין אשה, דהיינו החומר, אלא ליופי, ר"ל שהיופי היינו התפארת העליון נתגדל מזה מאד] .