שכז

שכז

ויוציאנו ה' ממצרים [וכו'] , זו גילוי שכינה. כי במלך שכולו טוב איך (נ"א אי"ן) שייך דין אצלו, אבל אם עושים כלום לבניו [מחמת אהבת בניו] עושה דין. וזהו מ"ש את היד הגדולה, אהבה, אשר עשה ה' במצרים, זהו דינים שבתוך האהבה, וזהו ביד חזקה, שבתוך אהבה. ובמורא גדול, [דיש לדקדק] למה כתיב גדול, דהא [מורא הוא] די"ן נוקבא, והוה ליה למימר גדולה. אך כי כאשר היא בבית בעלה אינה בושה להיות תמיד עמו [ומגלות מדותיה] . ולכך כתיב לשון זכר, להורות שהיא תמיד עם בעלה. וזהו גילוי שכינה, [ר"ל] שיש התגלות [המדות] בשכינה.