רצג

רצג

ושבתי (וראיתי) [ואראה] דמעת העשוקים ואין להם מנחם. ואיתא בזוהר פ' משפטים מהיכן שב מתרמוד [שפרח על נשר] . פי' תרמוד נקרא אהבה רעה [כגון מחשבה זרה וכיוצא בו] [נ"א: כגון ניאוף] . וזהו ויבן את (תרמוד) [תדמר] במדבר, שהבין את המחשבה זרה הבאה לו בעת שהוא מדבר דיבורים של תפילות כדי להעלות אותם [נ"א: להעלותה] . וזהו נקרא עשוקים, שהם עשוקים בקליפות. ופרח על נשר, ר"ל על מדת רחמים, שריחם את עצמו על המדריגות התחתונים. וזהו פי' מפני מה עיניהם של תרמודים תרוטות, ר"ל השכל שבמדריגות התחתונות טרוטות, [לא צח] , אלא מפני שדרים בין החולות, [פי'] על דרך אשר שמתי חול גבול לים. על דרך זכו נמשלו לכוכבים, פי' כוכב נקרא כשהש"י שוכן בצירוף כ"ו, גי' הוי"ה, על כ"ב אותיות הדיבור, לא זכו נמשלו לחו"ל, לשון חולין.