רצא
רצא
(כי) [אם] רחץ ה' את צואת בנות ציון, כמשל שרוחצין את ארמון המלך כדי לשרות המלך בו, והוא ירחץ את צואת, פי' עם הצואה. כמשל בן הקטן, אף על פי שמלכלך את עצמו בטיט ובצואה, יש לאביו תענוג מפני שהוא בנו. כך השי"ת משתעשע את עצמו בילד שעשועים, אפילו עבירות נעשו להם כזכיות כשעושים תשובה, ויש לו תענוג אפילו מהעבירות כשעושים תשובה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.