רנט

רנט

זה השער לה' וגו'. בזאת יבוא אהרן אל הקודש, שאי אפשר לבוא אל הקודש כי אם על ידי זאת, וכמ"ש בזאת יתהלל המתהלל וגו', וכמוהו רבים. ואפשר לומר שזהו ג"כ כוונת הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת. והנה זה הפסוק לא רישיה סיפיה ולא סיפיה רישיה, כי מתחילה אמר לכל קוראיו, ואח"כ אמר דווקא לכל אשר יקראהו באמ"ת. ועל פי הנזכר יובן, וגם יש רמז לזה בזוהר, כי ידוע כי ז"א נקרא אמ"ת, שנאמר תתן אמת ליעקב. ואפשר שכך הוא המשך הפסוק. קרוב ה' לכל קוראיו, היא מדת המלכות, (נוק') [ונקראת] קרו"ב, שהיא המדריגה הקרוב אלינו, והיא התחלת כניסת הכל, כמו אדנ"י שפתי תפתח. ומה גם שהוי"ה של קרוב ה' נקודה בניקוד צבאו"ת, שהיא בכתר המלכות. וזהו קרוב ה' לכל קוראיו. כי בזאת יבוא אהרן אל הקודש פנימה. והדר מפרש סיפא דקרא, ואיזה קריאה אני אומר לך, לכל אשר יקראוהו באמ"ת דווקא, פי' הקב"ה נקרא אמ"ת, ובזה מייחד קב"ה ושכינתיה, ובוודאי יהיה קרוב ה' לכל (ה') קוראיו, אבל כשקורא ח"ו בלא אמ"ת זהו נרגן מפריד אלוף ח"ו. רק יקראוהו באמת, ר"ל עם אמ"ת כנזכר. וגם זהו שסיים המדרש ואני גואל אתכם, כדאיתא בזוהר ובתיקונים האי זימנא דנפקין ישראל מגלותא יתחברון תרי שמהן כחדא בהאי א"ז, אז ישיר וגו' א"ז ח' אתוון הוי"ה ואדנ"י, דבהאי זימנא יהיה עת רצון אז תקרא וה' יענה וגו'. וא"כ כשאתם משמרים את המשפט, בוודאי גם השכינה שרויה ביניכם חיבורא דתרין שמהן, ויקוים בכם ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, שהם גם כן ב' שמהן משפט וצדקה. וזה שאמר קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות.